קושי בויסות חושי מסוג תת רגישות
מה אתם יודעים על תת רגישות בויסות החושי?!
ויסות חושי – הוא שם כללי ליכולת לנהל את עצמך מבחינה רגשית והתנהגותית בדרך המותאמת לסביבה בה אדם חי ולמצבים השונים בחיי היום יום.
פעמים רבות נקרא לזה קשיי ויסות חושי, קשיים בויסות החושי, קשיים בעיבוד החושי, קושי באינטגרציה חושית וכדומה. כל אחד מהביטויים הללו, לרוב, מתייחס לביטוי התנהגותי של אדם כתוצר של לקות נוירולוגית-בריאותית. במילים אחרות, ביטוי התנהגותי למצב בריאותי לקוי היא התנהגות שתראה שונה. חולצה קצרה בחורף (לא חד-פעמי), פחד מטיפוס סולם של מגרש שעשועים, לקות "בלתי נראית" – ללא מאפיינים חיצוניים מובחנים – אבל מאוד ממשית ומורגשת לאורך זמן. עם קשיים שנעים על הציר בין תת רגישות ל- רגישות-יתר. קושי לעבד מסרים ולתרגם את מסרים לתגובה (התנהגות) הולמת – משתנה בין 8 המערכות, בעוצמה, משתנה בין אדם לאדם ומשתנה במידה בה משפיעה על האדם ועל הסביבה בה הוא חי.
הסביבה מגיבה להתנהגות שונה לאורך זמן, ולה השפעה אדירה על מה נחשב ראוי, על התפיסה של אדם לגבי עצמו ועוד ועוד השלכות. את המסרים הנקלטים מהחושים השונים צריך לסנן, לתעדף, לפרש, ולהגיב באופן הנחשב תקין ביחס לסביבה בה אני חי ופועל. התגובה שלי לכל האינפורמציה נקבעת במידה רבה באופן בו אני מעבד התכנים ומגיב אליהם כלפי חוץ.
8 מערכות החושים שלנו מספקים מידע למערכת העצבים המרכזית-מוח כדי שנוכל לתפקד באופן שוטף.
קושי/הפרעת ויסות חושי – Sensory Modulation Disorder – SM היא תת-אבחנה של קושי בויסות חושי.
קושי/הפרעת עיבוד חושי – Sensory Processing Disorder – SPD הוא תת-אבחנה של קושי בעיבוד חושי.
קשיי ויסות חושי הינו מצב בריאותי המאופיין בקושי להגיב באופן מותאם לגירויים חושיים במערכות חישה השונות.
8 מערכות החושים שלנו הן:
מערכת טקטילית (מישוש, מגע), המערכת הפרופריוצפטיבית (מגע עמוק – שרירים, מערכת השלד), המערכת הווסטיבולרית (שיווי משקל, תנועה ומנח הגוף ביחס לאדמה), מערכת הראייה, מערכת השמיעה, מערכת חוש הטעם, מערכת חוש הריח ו- מערכת אינטרוצפטיבית (יירוט וסקירה של מידע פנימי בנוגע לתחושות כמו כאב). כאשר אחת או יותר ממערכות החושים קולטת מידע אותו המח צריך לעבד לתגובה הולמת כלשהי אבל העיבוד הוא לקוי או חלקי- התגובה לא מותאמת לסיטואציה.
מכאן ועד שיבושים במהלך התקין של האדם הוא קצר ביותר. דוגמא להשפעה על שיבוש במהלך התקין של החיים:
ילד שחם לו גם כשבחוץ 15 מעלות מתעקש ללבוש חולצה קצרה וישגע את ההורים שלו כל בוקר לפני יציאה מהבית. אותם ילדים עלולים להיתקל בבעיות רבות בתפקוד היום יומי שלהם כיוון שהם מתנהגים אחרת מהמצופה מהם בהינתן מצב מסוים שרוב הילדים סביבם יגיבו עליו באופן שונה.
הסיבות לתפקוד לקוי של מערכות אלו הינן רבות: לעיתים תסמונות ומצבים רפואיים שונים מלווים ליקוי בעיבוד החושי; אצל ילדים ומתבגרים עם אוטיזם אנו מוצאים שכיחות גבוהה מאוד של ליקויים בעיבוד החושי, אך חשוב להדגיש שגם אצל ילדים בעלי התפתחות תקינה, אינטיליגנציה תקינה ונחשבים בריאים יכול להופיע קושי בוויסות החושי.
קשיים בעיבוד החושי נעים על הציר בין תת רגישות ועד רגישות-יתר עם השפעה משתנה בין אדם לאדם. מקשה על סינון מידע חושי חסר חשיבות כמו רעשי רקע במסדרון בית-ספר עד כדי גירוי יתר והצפה חושית. יכול להקשות על קבלת מידע חושי חושי השפעה על תפקוד בחיי היום-יום עד כדי מניעה של מיצוי הפוטנציאל המלא של האדם.
מה אתם יודעים על קשיים של ויסות חושי עם תת רגישות
אם כן, קושי בעיבוד חושי הוא התגובה של האדם לאותם גירויים שהתקבלו ממערכות החושים, הגיעו אל אזורים במוח האחראים על תיאום, סינון ותעדוף בגלל זה השונות (הנוירולוגית). התהליך שהמוח עושה – עיבוד המידע – מתורגם לתגובה.
הטווח נע בין תגובה מוגזמת מידי/תחושתיות-יתר (בכי מוגזם, כאב בלתי נסבל) ל- תגובה חלשה מדי כלומר, ויסות חושי תת רגישות (תגובה חלושה לכאב, קריאה בשם שוב ושוב עד שהילד עונה, נדנוד חזק באופן קיצוני וכדומה).
בנוסף, הקושי בוויסות החושי יכול לבוא לידי ביטוי במערכת חישה אחת או בכמה מערכות חישה.
ויסות חושי תת רגישות לגירוי חושי -Under-Responsivity /Hyposensitive – Sensory Processing Disorder
אנשים עם ויסות חושי תת רגישות חושית חווים גרייה בחוש אחד או יותר בעוצמה פחותה מהרגיל. ואף זקוקים לגירויים בעוצמה גבוהה כדי לחוש ולהגיב לסביבה.
*חשוב לשלול הפרעות אחרות עם ביטויים דומים כמו הפרעת חרדה או הפרעת דיכאון.
ביטוי התנהגותי יומיומי עם תת-רגישות חושית
לרוב, ילדים בעלי תת-רגישות (בקשיי עיבוד חושי) עלולים להיתפס כחולמניים, מעופפים. שקטים, אדישים, עצובים ומשועממים. חזות המשקפת את הקושי להגיע לעוררות חושית שמייצרת תגובה ואינטראקציה עם הסביבה. הם יעדיפו פעילות מול המחשב, עם עצמם או חבר נוסף מאשר פעילות דינאמית.
ילדים עם תת-רגישות חושית בתחושה עמוקה של הגוף יראו תנועה מסורבלת, ואיטית, מסורבלת עם נטייה לדפוסי תנועה מצומצמים תפיסת הגוף שלהם במרחב לקוי וקשה להם לתכנן את התנועה הבאה שנראית מסורבלת וכבדה.

ביטוי קליני של תת רגישות וקישורים להעמקה בחומר למי שרוצה!
ילדים עם תת-רגישות בקשיי עיבוד חושי נראים שמתעלמים מגירוי חושי המופיע בסביבתם או מגיבים אליו פחות, וזמן התגובה שלהם איטי. בשל כך, נדרש להם גירוי חושי בעוצמה חזקה ו/או למשך זמן ארוך יותר כדי לייצר תגובה. דפוסי ההתנהגות של אנשים עם תת-תגובתיות עשויים לכלול פסיביות, מופנמות והם נראים כחסרי מוטיבציה ליזום יחסים חברתיים או לחקור את הסביבה (בר-שליטא ואחרים, 2015 ;2007 .,Miller et al)
הקושי מתבטא בקושי לאבחן בצורה נכונה, מותאמת גירויים תחושתיים הנקלטים במוח ממערכות החושים, מהגירויים הפנימיים ומהסביבה.
תת-רגישות טקטילית יתקשו להבחין אם נתקלו בחפץ חם ותמיד יהיו להם "כחולים" על הרגליים שהם לא הרגישו בהם.
תת-רגישות בראייה יגרום לילד להיתקל ברהיטים (שלום לאצבע הקטנה ברגל). כך, הם עלולים לא להגיב לתחושת כאב שילדים אחרים יגיבו אליה בבכי, עלולים לא לשים לב כי נפצעו – נושא מדאיג בפני עצמו כיוון שילדים עם תת רגישות לכאב למעשה לא מבחינים ולא לומדים לזהות מקור סכנה ולמידה מתוך התנסויות עבר מכאיבות עד מסכנות חיים.
מה הסימנים של תת ויסות חושי? מתי אפשר לחשוד שמדובר בתת רגישות בויסות וכדאי לגשת לטפל?
סימנים לתת-רגישות בויסות חושי הם:
- סף רגישות גבוה לכאב
- לא מרגישים שהפנים שלהם מלוכלכות (באופן קבוע)
- תגובה איטית כשפונים אליהם (שוב, באופן תדיר, לא פעם ב…) – במקרה זה צריך לשלול לקות שמיעתית
- נטייה לפסיביות, למשחק שקט
- "נחבאים אל הכלים" לא מושכים תשומת לב
- מסורבלות מוטורית, כבדות
- נראים עייפים
- משועממים או חולמניים
- שקטים ומופנמים
- בסיכון גדול להיפצע כיוון שיתקשו לתכנן את צעדיהם, כיוון ואינם מגיבים מהר מספיק כדי למנוע נפילה.
- נוטים "להיעלם" מתחת לרדאר
אחרי שלילת הפרעות כמו חרדה ו/או דיכאון (עם ביטויים שנראים דומים) יש לתשאל את הסביבה הקרובה במסגרת החינוכית, החברתית והמשפחתית שאלות בנוגע לרמת ההשתתפות של הילד בחייו.
תת ויסות חושי כפי שילד חווה אותו בכיתה ובבית הספר – צריך לבדוק עד כמה הילד לוקח חלק חברתי בהפסקה, עם חברים, בשיעורי ספורט.
שאלות בנוגע לרמת ההשתתפות בכיתה לילד (שאולי) סובל מתת ויסות חושי:
- האם הילד חולמני?
- נמנע מפעילות חברתית?
- עד כמה צריך לפנות אליו על מנת לקבל תגובה, להעיר את תשומת ליבו למתרחש בכיתה, מהי רמת ההשתתפות והמעורבות שלו במהלך השיעור.
הורים, לרוב, מכירים את ההתנהגות ה"נורמלית" של ילדם ועדיין, כשמצליבים את השאלות-תשובות היותר ספציפיות, מתחת לפני השטח שהורה מורגל לראות את הילד שלו – מתקבלת תמונה בהירה יותר, גם להורה וגם לילד. אפשר לעשות תיאום ציפיות כשכל צד מביא את נקודת המבט שלו.
במקום ראייה צרה ושכל צד יראה את הילד/ה מהמקום בו הוא נמצא – מחקרים מוכיחים כי הדרך הכי יעילה שתקדם את הילד בהתמודדות מול קשיים היא באמצעות שיתוף פעולה מקיף של הסביבה המיידית של הילד/ה.
תקשורת פתוחה ומאפשרת תתן תמונה רחבה וברורה יותר על ההתנהלות הכללית, על הקשיים והחוזקות. ללא ראייה הוליסטית רחבה ושיתוף פעולה של כל האנשים המקיפים את הילד או הילדה, אבל מכירים את הילד/ה באופנים קצת אחרים, באינטראקציה קצת שונה (בשעות שונות של היום, בפעילות מסוגים שונים, במצב רגשי שונה וכו') עם זה אפשר יהיה לבנות תוכנית עבודה מתמשכת, עם יעדים, הצלחות ושינויים שיעלו לאורך הדרך.
הנה כמה דוגמאות לשאלות שאפשר לשאול אנשי חינוך ומקצוע שפוגשים אתכם ביום יום.
- האם הוא "מתעורר לחיים" אחרי גירוי תחושתי עוצמתי (מופע מוזיקה, לדוגמא) ומתקשה להירגע?
- איפה ומתי מופיע חוסר הקשב ובאיזו מידה?
- האם ועד כמה ההתנהגות פוגעת ביכולות הלימודיות?
- האם ההתנהגות משפיעה מבחינה חברתית? מהי מידת ההשפעה?
- מה כן עושה לילד טוב? מה מזין אותו?
- האם ההתנהגות הזו עלתה בין הילד/ה לאותו אדם? בשיחה או בדרכים אחרות?
- איך הילד מגיב כשהעניין עולה?
- האם נראה שיש לזה השפעה?
- האם יש פעילויות במסגרת הבית-ספרית בהן הוא נינוח, מרוכז וקשוב?
השאלות הללו נועדו בשביל להבין ולדייק את הקושי של הילד ואיפה הוא נמצא על הספקטרום החושי. קושי בהבחנה חושית/ תת-רגישות ויסות חושי מאופיין בזמן תגובה ארוך לגירויים חושיים.
המידע החושי שנדרש בשביל לקבל תגובה לגירוי צריך להיות עוצמתי ומעורר במיוחד (במערכת חושית, אחת או יותר, שנמצאת בתת-רגישות).
ככל שתשאלו יותר שאלות ממוקדות בנוגע להתפתחות הקוגנטיבית, ההתפתחותית, לתפקוד מוטורי, החברתי, על תגובות למגע, לקול, לריח – תקבלו הבנה טובה ומדויקת יותר, מהר יותר. בתמורה תוכלו להתאים את הטיפול טוב יותר לילד. קשיי ויסות חושי של תת-רגישות הוא מצב שניתן לטפל בו.


דניה דותן
אני דניה,
מטפלת בלקויות למידה וקשב וריכוז.
בשיטת רביב, באמצעות תנועה, יוגה, אומנות ומתמחה בטיפול בילדים ונוער בגישה התנהגותית-קוגניטיבית • CBT • בחסות איט"ה.
כזו אני – ויסות חושי
נולד עבור הורים לילדים עם קשיי ויסות רגשי, ויסות חושי, לקויות למידה, הפרעת קשב – כמקור תמיכה.
עבור הורים שרוצים לגדל את הילדים בנחת, עם ולצד הקשיים הנלווים, ככל שעובר הזמן – כאן תקבלו כלים להתמודדות ביומיום, בתכל'ס.
כאן תקבלו הזדמנות לשקט נפשי ולשיפור באיכות החיים שלכם ושל ילדכם, עם או בלי קשיי ויסות חושי, קשב או לקויות למידה.
לשאלות בנושא, פנו אליי בוואטסאפ: 054.22.99.000
לטור האחרון שפורסם ב YNET הורים – כניסה מפה
4 דרכים לעזור לילד.ה עם קשיי ויסות חושי מסוג תת רגישות (סף רגישות נמוך)
- קפיצה – לדוגמא: קפיצה על טרמפולינה לפני יציאה לגן או בית-ספר. קפיצה מגרה את הגוף ומערכות החושים והמוח ומאפשרת לחמש מערכות החישה (פרופריוצפטיבית, שיווי משקל, המגע-מישוש, הראייה והשמיעה) להתחבר ולהסתנכרן זו לזו. כאשר אלו עובדות יחד, המוח של הילד מוכן ללמידה. חוץ מזה, קפיצה בטרמפולינה זה כיף ומעורר! בטח ובטח לילדים עם סף רגישות נמוך.
- לעיסת מסטיק – גם בשיעור באישור המורה. מסטיק עוזר להרבה ילדים להישאר מרוכזים וערניים כיוון ובפה יש ריכוז גבוה של קצות עצבים תחושתיים. לעיסת מסטיק מגרה באופן עקבי שש ממערכות חושים – מישוש-טקטילי, פרופריוצפטיביים, טעם, ריח, שמיעה ואת החוש השמיני – האינטרוספקטיבי המפקח על מה שקורה בגופנו. מפחית תחושת רעב וצמא, מקדם עיכול בעזרת מיצי קיבה שנוצרים מלעיסת מסטיק, תורם לריכוז עקב פעילות בגלי אלפא (אוסיף קישור לפעולה מרגיעה ומרכזת של גלי אלפא על המוח). לעיסת מסטיק מפעילה את מערכת השרירים והמפרקים בפה ובלסת – המערכת הפרופריוצפטיבית, בכל תורמת לחיזוק ושיפור כישורי דיבור לילדים החווים קשיים בוויסות חושי עם סף רגישות נמוך.
- אחרי אבחון אצל מטפל.ת המתמחה באינטגרציה חושית, תבנו לילד עם סף רגישות נמוך תוכנית אימון תרגולית שתשמש אתכם בכל יום לתקופה של כמה חודשים. שינויים ודיוקים יהיו כמובן מול הילד והמטפל.ת באינטגרציה החושית. תוכנית תרגולית (לקריאה מעמיקה על תוכנית תרגולית) היא תוכנית אישית, הדרגתית, לאיזון מערכת החישה של הילד. כך ילד (או ילדה, כמובן) עם קשיי ויסות חושי הסובלים מ סף רגישות נמוך במערכת חושים אחת לפחות, תת רגישות שבאמת מקשה על הילד להיות נינוח בגוף שלו, ילד שמתנהל בצורה מסורבלת, נראה עייף, משועמם – זוהי קריאה לעזרה. נדרשת תוכנית תרגולית כדי לשפר את התפקוד הכללי ואת איכות החיים שלו ושלך, כמובן.
- קישור לנשכנים – במקום שרוולי החולצה: נשכן צמיד עם שטח פנים מחוספס
יש עוד מוצרים בחנות שיכולים לעזור עם תת ויסות חושי.
מוצרים (אי ויסות חושי) - ידע טיפים - עבודה בבית - התנהגות יומיומית - הכנה מוקדמת - דמיון מודרך - פעילות גופנית מווסתת - טיפול רגשי
הנה חידון קצר:
מהו המוצר הנמכר ביותר בחנות האתר – כזו אני – ויסות חושי בתכלס.
אלו הן שלוש האפשרויות:
האם המוצר הנמכר ביותר בחנות הוא…
רמז: קשור ל אי ויסות חושי
- מארז 3 נשכנים – נשכן איש גומי צבעוני עם שרשרת סאטן בטיחותית לילדים שמתמודדים עם אי ויסות חושי
- צלחת-משחק + מברשת שיניים מבמבוק
- קופסת אוכל להפסקת עשר + מארז חידות מתגרדות
מארז למידה והעשרה
שני סרגלי קריאה
שני משפרי אחיזת עיפרון
קופסת 50 חידות מתגרדות
85₪
שתפו ועזרו להורים נוספים בהתמודדות היום יומית עם ילדי קש"ר, לקויות למידה וקשיי ויסות חושי – לגדל ילדים בנחת!