מה אתם יודעים על קושי בויסות חושי?

האם ידעתם כי קושי בויסות חושי מופיע אצל 15% מהאוכלוסייה?

ויסות חושי זו משימה מורכבת שרובנו עושים ללא מחשבה.

המוח בתפקיד המחשב המרכזי מתפקד כמערכת סינון ובקרה – מקבל מידע, מעבד מידע, מפרש אותו למסרים ושולף מידע/מארגן תגובה.

הגוף בתפקיד המוציא לפועל – לרשותו מערכות משוכללות כשכל אחת מומחית בתחומה –

לכל מערכת חושים משוכללת כזו יש חיישנים שעובדים מסביב לשעון 24/7 וקולטים אינפורמציה ללא הבחנה. אותן מערכות פועלות במקביל, בנפרד ובאינטגרציה מלאה עם מערכת העצבים-מוח ומול מערכות החושים הנוספות.

דמיינו מרכזייה לכל המשרדים הכי חשובים במדינה: 

ראש-הממשלה-הביטחון-החוץ-הפנים-בקרה-שלוחות. מרכזייה סופר מורכבת המקבלת עשרות שיחות, מיילים, פקסים והוראות שגרתיות עד בהולות מבחוץ ומבפנים בכל רגע נתון.

בנוסף, למערכת תפקיד של הגנה ושמירה מפני חדירת גורמים עוינים ואחראית על איכות השירות

מערכת יעילה צריכה:

  1. לקלוט מידע – לשמור על ערוצי קלט פתוחים, מינימום הפרעות ומעבר חלק ושוטף של אינפורמציה
  2. תיעדוף מידע – קיטלוג ודירוג האינפורמציה הנכנסת בהתאם לצורך המיידי. לקטגוריה, לנושאים ותתי-נושא, חשיבות ודחיפות. נניח שאני חוצה את הכביש – כל גירוי או פיסת מידע שלא קשור לחצייה והגעה לצד השני של הכביש בבטחה – לא משרת אותי. אם יש לי קושי בעיבוד נכון של מידע מהסביבה – בין אם זה מישהו שקורא לי, הטלפון מצלצל או שאני מרגישה רעב – לא אשים לב לכביש, אהיה מוסחת בקלות ואולי לא אגיע לצד השני בבטחה
  3. לתרגם את ההחלטה לפעולה – משמע לסנן את המידע שלא משרת אותי כרגע. להתעלם מהסחות דעת עד שאחצה ואעלה על המדרכה. אחליט לא לענות לטלפון בעת חציית הכביש. אחליט לקנות משהו לאכול ברגע שאסיים לחצות בבטחה. תגמול מידי אחרי החלטה לשמור על ריכוז מהסחות דעת זה תמיד טוב ומגביר את הסיכוי להתנהגות דומה בעתיד. 

בזמן שאני כותבת על תהליך עיבוד מידע ועל החושים השונים שמקבלים אינסוף אינפורמציה חושית מהסביבה אני ערה יותר לכמות הגירויים החושיים והמידע החושי סביבי ברגע זה. גירויים מפורשים ולא-מפורשים.

זה ממש תרגיל במיינדפולנס – בלהיות כאן ועכשיו. 

תנסו את זה רגע. אפשר לכבות את האור כדי להפחית גירויים ויזואליים מסיחים. שימו לב ממש ברגע זה כמה רחש יש סביבכם.

כנראה שאת רוב הרעשים והתחושות אפילו לא שמעתם עד שלא עצרתם והקשבתם במודעות. לא שהרחש סביבנו מפסיק אבל כשאנחנו בעשייה, רעשי הרקע פשוט לא רלוונטיים. מסיחי דעת לריכוז בקריאת המאמר. אז מבלי לחשוב על הפעולות שצריך כדי להתמקד בדבר בו אנו מעוניינים לעסוק – המוח הפנה קשב וריכוז לאותו כיוון, קיבל את הפוקוס והשאר נדחק לאחור.

גם אם הקשב שלכם ממוקד לכמה דקות בלבד, תשימו לב שהפעולות התבצעו באופן אוטומטי ויעיל, ללא מאמץ לדרג את חשיבות האירועים: משימה שדורשת ריכוז ברמה מסוימת, סביבה, מיקוד – המוח כבר עושה את תהליך עיבוד מידע ו-ויסות של כמה מקום הוא מאפשר לכל אחד מהאלמנטים בכל רגע נתון.

בזמן קריאת המאמר – ״מה אתם יודעים על קושי בוויסות חושי?״ כמה גירויים שונים מתקבלים מהסביבה שלכם ברגע זה ממש? מי הגיע ליותר מ-10?

הנה כמה מהגירויים שקורים בזמן שאני כותבת.

הכלבה שלי, נולה, נובחת במטבח בזמן כתיבת שורות אלו ממש. זה דבר יוצא דופן שהיא נובחת לכן אני מדרגת את הנביחות ברמת חשיבות גבוהה יחסית. כדי להחזיר את השקט והריכוז הכלבה מקבלת תעדוף גבוה מתוך רצון שלי להחזיר את השקט (לעצור את הנביחות). אם הנביחות ימשיכו עוד קצת אני לוקחת בחשבון שכנראה אקום לבדוק מה קורה איתה כדי שאוכל לחזור ולהתרכז. 

עוד גירויים שמתקבלים במקביל מהסביבה דרך מערכות החושים השונות – אני מריחה ריח של בישולים מהמטבח וקושרת בין הריח לנביחות.

השכן קוצר את הדשא בגינה ואני מצליחה להריח את ריח הדשא שנקצר טרי טרי (אחד הריחות האהובים עליי!).

הבת שלי נכנסת ויוצאת מהחדר כל כמה דקות. פותחת את הדלת, שואלת, יוצאת וסוגרת את הדלת אחריה. ואז עוד פעמיים.

אני מוסחת די בקלות ולכן מעדכנת אותה שיש לי עוד קצת עבודה ובעוד עשר דקות אצא אליה. אנחנו מסתכלות בשעון וקובעות זמן מדויק. היא יוצאת ושוב סוגרת את הדלת. אני שומעת את כפות הרגליים שלה משפשפות בעדינות את הפרקט.

כמובן שיש נתונים נוספים כמו כמות האור בחדר, הקור מהמזגן שאני רוצה לכבות אבל לא קמה. רעש של מכונת כביסה שעובדת ומנח הגוף על הכיסא. את אלו אני מקבלת כמעט מבלי לתת עליהם את הדעת. מתעדפת נמוך כרעש רקע סביר שלא מפר את ה״שקט״ ואת תשומת הלב שלי מהכתיבה שבה אני ממוקדת. אלו רק הדברים המיידיים וכל זה מתרחש בפחות משלוש דקות. 

ואם אני כבר בתשומת לב לרגע, לאינסוף הגירויים שמתקיימים באותו רגע, ברגע הזה ובכל רגע אחר. האם בכלל יש מצב כזה, מצב של שקט?

האם "שקט" הוא רק עניין של ריכוז בפעולה שאני מבצעת בעוד כל הסחות הדעת האחרות נדחקות הצידה?

הרי אינפורמציה מתקבלת כל הזמן ומסרים מהחושים אל המוח ממשיכים לזרום מבלי שנהיה מודעים וערניים לרובם הגדול. מחשבות מתחלפות, אור, צליל, טמפרטורה, תחושות פנימיות, צרכים גופניים… הדימוי שעולה לי הוא ים. המים הם קבועים ומתמשכים. התנועה שלהם נגרמת משטף של גירויים ושינויים שמתקבלים מהסביבה. והם בתמורה יוצרים ומניעים את התנועה הבלתי פוסקת מעל ומתחת למים. 

מה דעתך? 

וכמה גירויים שונים ספרת?

אני הגעתי ל-16. הם משתנים, דינמיים ומרכיבים את הסביבה בה אני חיה. יותר מזה, יש רעשים לדוגמא, הנביחות של נולה, פרסות של סוס צועד או טרקטור שמספרים לי שאני נמצאת ברחוב שלי, בבית שלי ולא במקום אחר.

אז בואו נסכם את הנושא – מה אנחנו יודעים על קושי בויסות חושי?אנחנו יודעים שמסרים מתקבלים במערכת (המוח) דרך קולטנים-רצפטורים ממערכות החושים בגוף; לאחר קבלה, פירוש המסרים, תיעדוף וארגון תגובה (אחרי סינון הכרחי) המוח נותן להם משמעות קוגניטיבית, מוטורית, רגשית או שילוב ביניהם והגוף מוציא לפועל את ההחלטה שהתקבלה במוח ומשחרר תגובה לסביבה.  

מה אנחנו יודעים על קושי בויסות חושי? אנחנו יודעים שעבור 10%-15% מכלל האוכלוסייה הבריאה, התהליך הזה הוא מורכב עד משתק. 

מהו קושי בויסות חושי? קושי בויסות חושי או רגישות תחושתית הינם שמות כלליים לקושי שיש למוח לעבד נתונים (מידע) המגיעים אליו מהקולטנים השונים (הסנסורים השונים) – במערכות החושים שלנו.

ננסה שוב. המוח מקבל מידע מהסביבה, מפרש את המסרים הללו ומארגן את התגובה בצורה שלא תואמת את עוצמת הגירוי.

מהו מידע מהסביבה? כל פרט אינפורמציה שנקלט באופן מתמיד מהחושים (בעזרת קולטני חישה) מספק מידע על הסביבה שבה אנחנו נמצאים. בחדר, ברחוב, במקלחת וכדומה. 

עיבוד מידע מתרחש במערכת העצבים ובמוח כפעולה קוגניטיבית של הכרה, מתן תוקף (ידיעה על הידע) ומערבת בתוכה תהליכי קשב, קליטה, תפיסה חשיבה וזיכרון. 

עד כאן עיבוד תקין של מידע. ומה לגבי עיבוד לקוי? מה אנחנו יודעים על קושי בעיבוד מידע?ומה זה אומר להגיב בצורה שלא תואמת את עוצמת הגירוי התחושתי? איך זה נראה בתכלס?

לקות בעיבוד מידע – Sensory Processing Disorder – זה תהליך של עיבוד המידע באופן שונה עד לכדי שהפעולה/התגובה לגירוי התחושתי לא תואמת את עוצמת הגירוי שהתקבל. אם ילד אומר שלום לילדה ומקבל חיבוק חזק מידי – זו תגובה שלא הולמת את השלום של הילד. חולצה קצרה ביום חורף קר כשכולם מסביב עם מעילים, תחושת כאב ממכה חלשה, קושי להירגע או להירדם שעות אחרי אירוע מרגש, קושי לעבור בצורה חלקה מפעילות אחת לאחרת (לעבור משיעור לשיעור ולהישאר רגוע ומפוקס), נטייה להעדיף את הצפוי והמשעמם על פני שגרה גמישה ומשתנה או נטייה לחיפוש אחר ריגושים לא שגרתיים.

 

מה שקורה בפועל נע על קשת של תגובות – בקצה אחד של הקשת נמצא את תגובת-יתר (תגובה מוגזמת) ובקצה האחר את תת-תגובה (תגובה חלשה מידי), עם או בלי חיפוש סנסורי.

הדרכת הורים - ביטוי התנהגותי לקשיי ויסות חושי

ביטוי התנהגותי לרגישות תחושתית

ויסות חושי – הינו תהליך של קבלת מידע מהסביבה דרך מערכות החושים השונות, עיבוד המידע, פירוש המידע שנקלט והוצאה לפועל של תגובה ביחס למידע שהתקבל מהסביבה בה אנחנו פועלים.

אצל ילדים עם קשיים בוויסות החושי רואים ביטוי התנהגותי לתהליך ויסות שאינו תקין. במילים אחרות, הבלגן שהם חווים בא לידי ביטוי בהתנהגות שלהם.

ילדים עם קשיים בויסות החושי חווים קושי אמיתי בוויסות העוצמה, האינטנסיביות והאופי בהם הם מגיבים לגירויים ממערכות החושים שלהם ומהסביבה.

 

עבורם, כל יציאה מהבית לעולם הוא איום שפעמים רבות מסתיים בהתפרקות, כלומר בהצפה.

אחרי כמה אירועים של הצפה חושית היצר ההישרדותי שפועם בנו מתחיל לעבוד שעות נוספות. המערכת לא מעוניינת בחוויות מטלטלות, תודה רבה. כדי לשמור על עצמה היא מצליבה מידע קודם שהתקבל ונאסף, מתריעה ומזהירה אותנו ע"י שליחת אותות מעכבים של חרדה והימנעות לפני כל היתכנות של הצפה חושית נוספת.

קשיי ויסות חושי – Sensory Processing Disorder – ביטויים לרגישות תחושתית בהתנהגות יומיומית.

מהי הפרעת קשב וריכוז בחיי המשפחה?

אבל לא רק הזווית האימהית חשובה, אני רוצה להתבונן על האירוע הזה והסיפור הזה מנקודת מבט אחרת.

תקשורת ושיחות עם הילדים הם חלק בלתי נפרד מהעבודה יחד על שיפור איכות החיים שלכם. מתוך הבנה טובה יותר של מהי הפרעת קשב וריכוז אני יכולה לראות איך תגובה אימפולסיבית היא פועל יוצא של הפרעת קשב. כשאני מבינה מהי הפרעת קשב וריכוז ואת דרכי הביטוי שלה אני לפחות יכולה לשים לב.

יכול להיות שאפילו אצליח לתפוס את עצמי רגע לפני ולעצור, לשנות. הרי מהי הפרעת קשב וריכוז אם לא אימפולסיביות? זה גם קושי אדיר להקשיב לנאמר – מתחילת הסיפור עד שהאדם מולנו מסיים את דבריו מבלי להתפרץ לדבריו.

מה היא עוד? הנטייה לחוסר תשומת לב, התעלמות מפרטים (הסיפור הוא של הילד שלי, לא שלי) ו- כאן אפשר להמשיך בקריאה על הגדרת מאפיינים נוספים בדרך להבין מהי הפרעת קשב וריכוז.

מה אתם יודעים על ויסות חושי?

רגישות לרעשים

איך רגישות לרעשים הופכת לעניין מכריע בשגרת היום של אדם עם רגישות לרעשים?

החיים סביבנו הם חיים בקצב מהיר וככל שהקצב מהיר יותר- הרעש סביבנו גובר.

אם אתם מאלו ש״נהניתם״ בסגר הראשון (מרץ-מאי 2020) קרוב לוודאי שזה בזכות השקט הזה שהורגש בשיא העוצמה בגל הראשון של התפרצות הקורונה. 

 

חישבו לרגע על אירוע משמעותי אחרון בו השתתפתם. אירועים משמחים כמו חתונה, בר מצווה, ברית וכדומה הן דוגמה נהדרת לבחון האם יש לכם רגישות לרעשים. נסו להיזכר באירוע שנחשב כשמח, משפחתי, עם הילדים. 

דמיינו את הנסיעה לאירוע, את הכניסה שלכם. תזכרו את מי ראיתם, חיבקתם, את הבגדים החגיגיים שלבשתם. היזכרו איך הילדים הרגישו, מי היה שמח ונרגש, ומי פחות. איך היה האוכל, המוזיקה. 

האם רקדתם? האם הילדים רקדו? אולי ישבתם בצד? שוחחתם עם קרובים-רחוקים?

 

עבור אנשים עם קשיי ויסות חושי בדגש על רגישות לרעשים אירוע כזה הוא בבחינת סיוט! לא פחות. רבים מהם יגיעו עם אטמי אוזניים או יעזבו כבר אחרי האוכל והברכות בתירוץ כזה או אחר. רגישות לרעשים יכול לגרום לנזק חברתי אדיר. עבור אנשים הסובלים מרגישות לרעשים זה מכתיב את מהלך חייהם בבחינת מקום מגורים, מקום עבודה, מקום ישיבה במשרד, הימנעות מהגעה לאירועים משפחתיים, חגיגות יום הולדת ועוד. 

 

כיוון שעד גיל 12 לפחות ילדים – עם או בלי קשיי ויסות חושי (בדגש על רגישות לרעשים) – לא מחליטים על אירועי היום שלהם; לא קובעים אם כן או לא לנסוע עם ההורים לאירוע משפחתי, למסיבת סיום של הכיתה או לא להגיע לימי הולדת של חברים – הם יעשו כל מה שאפשר כדי להעביר לכם מסר חד וברור – אני לא מסוגל לסבול את הרעש הזה. זה כואב לי. זה סיוט. תוציאו אותי מפה. 

 

שימו לב! אם הם מכסים את האוזניים כשיש רעש, נבהלים באופן קיצוני מרעשים סטנדרטיים יחסית, מתבלבלים כשיש סביבם ויכוח או מוזיקה חזקה וכל התנהגות שמשבשת את ההנאה ואת ההליך התקני של מהלך חייהם – כדאי לבדוק את נושא קשיי ויסות חושי עם תשומת לב מיוחדת לרגישות לרעשים.

יש מוצרים שמקלים על החיים למי שיש לו קשיים בויסות חושי

היום בצהריים קיבלתי שיחת טלפון מאבא מתוסכל. כבר כמה שבועות שהוא מחפש וגם רוכש גרביים עבור הבת שלו מתלוננת על תפרים מציקים בגרביים החדשות שלה. אותו אבא מוצא עצמו מתווכח עם הבת שלו כל בוקר מחדש למה חשוב לגרוב גרביים ביציאה מהבית (כי קר ורטוב בחוץ) ולא באמת מבין מה ״כואב״ לילדה שלו ומצד שני, לא מוותר מלנסות לעזור לה.

כל בוקר הוא מסביר והיא מתנגדת. 

ילדים הסובלים מקשיים בוויסות חושי לקוי מגיבים לגירויים חושיים באופן מוגזם.

הם נמצאים בוויסות יתר, או לחילופין – בתגובה מוחלשת, בתת תגובתיות לגירוי חושי.

וההורים? לרוב ההורים שמתייעצים איתי כבר אין סבלנות להתעסק עם הילד.ה בנושאים כמו תפרים בגרביים. בטח לא בבוקר רגע לפני שיוצאים מהבית. 

אז הם מתווכחים קצת, מנסים לשכנע, מידי פעם מצליח להם והילד.ה נכנע.ת. רוב הזמן הם הופכים את הגרביים כפשרה זמנית, או מוותרים לגמרי.

לפעמים הוויכוח גולש לנושאים נוספים שאינם בהכרח קשורים. הרבה רגשות אשם, איחורים ו-ויכוחים מיותרים. על הבוקר. נמאס לו.

אותו אבא מתוסכל ערך חיפוש בגוגל ״גרביים ללא תפרים״ ו ״קשיים בויסות חושי״ וגם נסע ורכש בחנויות שונות ומותגים שונים שמפרסמים גרביים ללא תפר. 

פעם אחר פעם היה בטוח שמצא את הפתרון ושוב ושוב התאכזב לגלות שלא היתה אמת בפרסום ושוב הבת שלו הפכה את הגרביים כדי שהתפרים לא יפריעו לה. 

כשנמאס לו מפרסומות והבטחות שווא של מותגים הוא מצא את ״כזו אני״ ובירר בחשש על אותן גרביים מסתוריות. 

קודם כל, החמאתי לו שהוא לא מתייאש כי זה לא מובן מאליו. ודבר נוסף ביקשתי לדעת מה ואיך אני יכולה לעזור? מה עוזר לבת שלו להרגיש נח? 

הוא סיפר כי לפי הבנתו הסיבה לסירוב העיקש של הבת שלו עלול להיות קשיים בויסות חושי. רגישות על פני העור בעיקר. הוא תיאר לי קשיים נוספים, נלווים, אבל מבחינתו זה לא העיקר.

המסר שלי אליו: בין אם הילדה מגלה קשיים שונים בויסות החושי או לא – כל עוד הקושי בויסות ורגישות על פני העור (טקטילית) לא משבש את ההתנהלות היומית שלה ולא עוצר אותה מלממש את עצמה (אף על פי שכן משבש את יומו של האב) הם מתמודדים עם הקשיים בצורה טובה ושומרים על פרופורציה. 

אבחון רשמי וקבלת טיפול אינטגרטיבי כדאי ורצוי לעשות כשהקשיים משבשים את סדר היום המשפחתי וגורמים לילד להימנע מסיטואציות דומות שעתידות לבוא בהמשך. 

הבקשה המיידית היא להרגיע את החששות של הילדה ולמתן את הביטוי ההתנהגותי (הסירוב שלה לגרוב את הגרביים המציקות) לקושי החושי שהיא חווה כשהיא גורבת גרביים.

אחת השאיפות הראשונות שלי בעסק היא להפוך את הבוקר של הורים נוספים לבוקר רגוע. בוקר נטול ויכוחים ומלא חיבוקים. אותה שיחה עם אבא דואג הבהיר לי פעם נוספת עד כמה הרצון לשקט נפשי רווחת. ובעיקר לא מובנת מאליה.

כמה הורים רבים ומתווכחים כל בוקר על פריט הלבשה בסיסי כל-כך. 

ביננו, גרביים לחורף זה בקטנה. 

אבל יש לי לקוחות עם בנות שלא לובשות תחתונים לגן כי הגומי והתפרים מכאיבים להן. 

לקוחה אחרת סיפרה על הילד שלה שלא הצליח לקרוא כי הוא סובל מקשיים בוויסות (בדגש על היבט ויזואלי) עד כדי שהמילים על דף לבן מרצדות והוא לא הצליח לקרוא אותן. כבר מתייגים אותו עם דיסלקציה אבל לא בוחנים לעומק היתכנות לקושי בוויסות האור. מזל שלו שבדיקת ראייה והתאמת זגוגיות משקפיים בצבע תכלת (יש בצבעים נוספים) והאותיות הפסיקו לרצד על הדף, העיניים שלו נכנסו לפוקוס והילד התחיל לקרוא. לשיטה קוראים אירלן וזה הקישור 

איך מרגיש אבא שהילד שלו מתרחק ממנו במקום להתכרבל בזרועותיו? ילד שלא אוהב חיבוקים ואמא שלא יכולה לנשק לדגדג את הבת שלה? מה תעשה ילדה שכל רעש מבהיל אותה ובגלל זה היא לא נפגשת עם חברים? מה לגבי תחושת התסכול על הילד שלועס את שרוולי החולצה, או ילד בררני מידי באוכל, ילדה שלא משתתפת בימי הולדת, או הילד שמסרב לחפוף את הראש וכל שינוי בשגרה או בין פעילות לפעילות דורש המון הטרמה, תיווך ותשומת לב?

יש אינסוף דוגמאות למצבים בהם הילדים חווים קשיי ויסות חושי. מחקרים מראים כי יש חשיבות אדירה להבנה טובה של הורים את נושא הויסות החושי וקבלת כלים להתמודדות עם אותם אתגרים.

המשוואה פשוטה

ילד מתוסכל = הורה מתוסכל

אז כן, קשה למצוא גרביים ללא תפרים. כאלו שהתפירה נעשית בתפירה ידנית או במכונות המדמות תפירה קפדנית וללא תפרים.

זהו פטנט ייחודי למותג אחד בלבד בתפירה מאוד מיוחדת ומסוימת.

זהו מוצר יקר לרכישה ויקר לייבוא.

יש מעט מידי חלופות.

אצל רוב הילדים שרגישים לבדים וטקסטורות, למגע על פני העור, הגרביים עם תפרים כפולים או תפרים שטוחים עוברים את מבחן האצבעות הרגישות והם מיד מגיבים בעיניים זורחות אחרי שהסכימו (סוף סוף) לגרוב אותן.

הבדים עשויים במבוק, כותנה וספנדקס. מתוך 15 הזמנות של גרביים עם תפר כפול ועדין – הזמנה אחת חוזרת. 

זה האתגר שלי – לפצח את הצרכים השונים של ילדות וילדים עם קשיים בויסות חושי.

לקדם מודעות לנושא הקשיים בויסות החושי, לייצר ולהרחיב את האפשרויות הקיימות.

כיוון שלכל קושי בויסות חושי יש לפחות שני מצבים, תת ויסות/גירוי יתר, השאיפה והמטרה שלי היא להביא פתרונות יצירתיים ומעולים לכל מצב ולכל קושי, לכל ילדה וילד. וגם לכם, ההורים.

כדי לראות עוד מוצרים שמקלים על היומיום כנס לחנות

דניה

דניה

אני דניה, מטפלת בלקויות למידה וקשב וריכוז בשיטת רביב, באמצעות תנועה, יוגה, אומנות ומתמחה בטיפול בילדים ונוער בגישה התנהגותית-קוגניטיבית • CBT • בחסות איט"ה.

כזו אני – ויסות חושי בתכל'ס – נוצר עבור הורים לילדים עם קשיי ויסות חושי, לקויות למידה, קשב וריכוז.

הורים שרוצים לגדל את הילדים בנחת, עם ולצד הקשיים הנלווים, ככל שעובר הזמן – כאן תקבלו כלים להתמודדות ביום יום, בתכל'ס.

כאן תקבלו הזדמנות לשקט נפשי ולשיפור באיכות החיים שלכם ושל ילדכם, עם או בלי קשיי ויסות חושי, קשב וריכוז ו/או לקויות למידה.

אני כאן לכל שאלה ובקשה

קשיי ויסות רגשי אצל ילדים

יכולת העיבוד החושי שלנו אחראית לתפקודים נוספים כמו: תקשורת חברתית, פיתוח יכולות מוטוריות- עדינות וגסות, יציבות הגוף, כישורי שפה ודיבור, מודעות גוף, קואורדינציה, קשב וריכוז ועוד.

לעיתים רבות הסימפטומים של קשיים בויסות חושי נתפסים כקושי על בסיס רגשי (קשיי ויסות רגשי).

בגישה הנוירו-התפתחותית תפקודית גם כשאדם מדמה משהו הוא מסתמך על זיכרון שהוא רכש בעבר על בסיס תחושות אמוציונליות.

התגובה האמוציונלית, הרגשית, מתבטאת במשהו שקורה בתוכי. אני מרגישה כל חוויה אמוציונלית דרך מערכת החושים. מערכות חושים מספקות לי מידע בנוגע למה שקורה בתוך גופי (עלייה בדופק, בחילות, סחרחורות וכו'). החוויה האמוציונאלית מגיעה אלינו דרך החושים, מבפנים מבחוץ. 

יש המון הבדלים באופן שבו אנשים שונים חשים את העולם – תחושה היא נושא סובייקטיבי לחלוטין – בוודאי כשמדובר בילדים בכלל ו ילדים עם קשיי ויסות רגשי בפרט.

ההבדלים האינדיבידואלים בתחושה הם בעלי חשיבות אדירה כי הם מעצבים את האופי, ההתנהגות וההתפתחות של האדם. חשיבות רבה להבדלים אינדיבידואליים, אישיותיים משפחתיים, סביבה מול תורשה.    

בקצרה אגלוש לרגע אל קוהוט. קוהוט דיבר על שלושה סוגי ״זולת-עצמי״ מרכזיים כבסיס לחיים בריאים ומאושרים (השלישי נוסף בשנים מאוחרות יותר):

  • זולת-עצמי משקף (Mirroring Selfobject) – זולת-עצמי שמאפשר לך להסתכל על עצמך ולראות בעצמך אדם עם כלים להתמודד עם משימות החיים המרכזיות שלו, ואדם מוצלח באופן כללי
  • זולת-עצמי אידיאלי (Idealized Selfobject) – זולת-עצמי שמבטא עבורך איזשהו מודל לחיקוי והערכה. “כזה אני רוצה להיות”
  • זולת-עצמי של תאומות (Twin Selfobject): זולת-עצמי שאתה מזדהה איתו – “הוא כמוני”

ב ״פסיכולוגיית העצמי״ קוהוט מתייחס לגורמים המשפיעים על ״חוזקו של העצמי״ ועל הגורמים המשפיעים על חולשה מבנית שלו (קוהוט, 1977). אצל ילדים עם צרכים מיוחדים העצמי פחות יציב וקל יותר לערער אותו. לכן, לדעתי, יש חשיבות רבה לאיך קשיים בויסות חושי באים לידי ביטוי אצל כל ילד ובאיזו דרך הם מקבלים ביטוי רגשי אצל כל ילד בנפרד.    

*כששני אנשים נמצאים זה לצד זה, לכאורה הם באותה סביבה בדיוק, אך בפועל שניהם חווים את הסביבה ואת גופם באופן שונה אחד מהשני. למרות העובדה שהם סמוכים הם נמצאים בסביבות שונות. כיוון שכל אחד מהם חווה את העולם באופן שונה, התנהגותם תהיה שונה.

דוגמא אחת שאני מתייחסת אליה זה עניין ויסות חושי טקטילי (תחושה על פני העור) והתחושה האינטרוספקטיבית (פנימית, יירוט): ילד מגיע לגן בבוקר יום קיץ כשהוא לבוש במעיל עבה. הגננת והילדים בסביבתו יחשבו שהוא חולה. כשהוא נשאל אם הוא לא מרגיש בטוב ויענה שהוא לא חולה והסיבה ללבוש שלו היא שקר לו ולכן הוא שם מעיל.

ההתנהגות שלו היא הגיונית לגביו. היא הפתרון לתחושה שלו.

אך בעיני סביבתו הפתרון יחשב חריג. ומאחר ותחושה היא כל התקשורת עם העולם, הבדלים בתחושות יוצרים עבורי סביבה אחרת ודורשים ממני התנהגות אחרת.

*התנהגות לבישת המעיל היא הפתרון של האדם לבעיה שלו, אך לסביבה יש בעיה עם ההתנהגות הזו. אנו שופטים את ההתנהגות החריגה של בני אדם כשבעצם ההתנהגות החריגה של האנשים היא הפתרון לבעיה האמיתית שבגללה הם זקוקים להתנהגות הזו*

**להמשיך את קוהוט בנוגע לאיך לגרום להשפעה גדולה יותר על חוזקו של העצמי ובכך למזער את הגורמים המחלישים את העצמי.

עם זאת, אין טעם לטפל בפן הרגשי אם לא מטפלים בקשיים שבבסיס, ויסות חושי.

חשוב לטפל ב – קשיי ויסות רגשי תוך התייחסות ל קשיים בויסות חושי שבבסיסן. 

  1. רגישות יתר. אחת התוצאות האפשריות של רגישויות יתר היא הסטת הקשב מכל גירוי – מוסחות כללית. ילד בעל רגישות יתר יוסח בקלות מכל גירוי קטן. יש ילדים שזה יותר קיצוני אצלם לכן דעתם מוסחת מכל גירוי קטן והם מתקשים למצוא מיקוד בעיסוק שלהם. שימו לב! זו אינה הפרעת קשב וריכוז בהכרח אלא רגישות יתר לגירויים בסביבת הילד
  2. סגירת הקשב. ייתכן שילד רגיש עם רגישות יתר מתגונן על ידי סגירת הקשבה. במקרה כזה, למרות שהוא רגיש הוא יהיה מרוכז בדבר אחד ויתנתק מהשאר
  3. היפר אמוציונאליות. ילד שגם גירויים חלשים מפעילים אצלו את תגובה אמוציונלית חזקה, יגיב הרבה יותר מהר וחזק בתחושות של פחד וגועל כמו גם לשמחה וציפייה

קשיי ויסות רגשי אצל ילדים - בכל חוויה רגשית יש מרכיב של תחושה - עליה יגיב הילד בתגובה רגשית

דמיינו לעצמכם את הדלת נפתחת ולסלון הבית נכנס אריה. הילד יראה את האריה ויגיב בפחד ובהלה איומה (תגובה רגשית). תגובת הפחד היא על בסיס של חוש הראייה, ויזואלי (החוש עליו בני אדם מסתמכים לרוב כדי להבין את העולם סביב). פתאום האריה שואג – תחושת הפחד מתעצמת כי נוספה גם תגובה של חוש השמיעה, החוש האודיטורי. אם נריח את האריה תתווסף החוויה החושית שלנו והיא חוש הריח.

 

כמו חשופיות. באופן כללי, ילדים עם קשיי ויסות חושי חווים את התגובות ואת החוויות הרגשיות בצורה חזקה יותר.

כלומר, ילד עם קשיי ויסות חושי יגיב במהירות רבה יותר, בעוצמה רבה יותר ובעוצמה גבוהה יותר בפן הרגשי. 

כיוון שהתחושה הסנסורית החזקה שהוא חווה משפיעה גם על הרגש. מכאן שלרוב, קשיי ויסות רגשי אצל ילדים נלווים לקשיי ויסות חושי. התחושה בעוצמה גדולה מביאה איתה רגש גדול ולעיתים קרובות גם קושי להתמודד. האחד לא נפרד מהאחר אלא מתלווה אליו כהתמודדות נוספת. 

לא תמיד אנחנו יודעים לזהות שיש קשיי ויסות ואז החיים הם תחושה בלתי נגמרת של חוסר נוחות.

כאן אפשר לקרוא עוד על סימנים לזיהוי קשיי ויסות חושי – 21 סימנים שכדאי להכיר. אולי הבחנת בחלקם אבל לא ידעת לקשר אותם לקושי בוויסות חושי.

לטובתי, אני נעזרת בדבר שעושה לי סדר במחשבות ועוזר לי להישאר ממוקדת. מבחינתי, זה הדבר הכי חשוב שאני משתפת אותך במסגרת טיפים של יעילות וקביעת יעדים.

וגם לקוחות שלי אוהבות במיוחד. 

כתיבה ביומן wellness. (יש אחד מיוחד להורים, אחד שמיועד לילדים, כזה שאפשר לכתוב ולקשט יחד, וגם אחד עבור המטפל/גננת/מורה)

כל כמה חודשים אני פותחת מחברת יומן חדש וכותבת על היום שלי ועל היום של הילדים שלי. זה עוזר לי לעשות סדר בזכרונות, במחשבות שמטרידות אותי. כשאני רואה את הדברים כתובים, עט על נייר, זה מקל עליי להבין לארגן כרונולוגית אירועי עבר על ציר הזמן ולפי זה לראות ולהבין דפוסי התנהגות, להציב מטרות ולבחור יעדים לעתיד. 

אני לא כותבת לאורך השנה כולה למרות העובדה שזה עושה לי טוב אבל אני מקפידה כל שלושה-ארבעה חודשים להקדיש חודש לכתיבה. 

יומן אישי – מעבר לעובדה הפשוטה שזה משחרר ומנקה, כתיבה מאפשרת מבט מרוחק יותר על אירועי היום. לא כולם חשובים ואז מספיקות כמה שורות וזהו. אבל לפעמים, גם אם נדמה לי שהיום היה רגוע ללא אירועים מיוחדים – ברגע שאני מתחילה לכתוב משתחררים ממני דברים מפתיעים בעוצמתם. 

ובמרחק הזמן אני יכולה לראות בבירור דפוסי התנהגות, שינויים על ציר הזמן, לארגן נרטיב של התרחשויות לכדי סיפור עם התחלה, אמצע וסוף. 

קיצר, אדיר!

יומן כתיבה על הילדים – בסוף כל יום, אני מסכמת במחברת – יומן wellness – נקודות עיקריות מתוך תצפית-התבוננות שעשיתי לאורך היום על הילדים שלי.

במהות, תצפית-התבוננות, משמשת מורים ומדריכי מונטסורי כדי לתעד ולעקוב אחר ילדים (בגנים ובתי ספר מונטסורים), לבדוק מהי רמת העצמאות של הילד, מהם דפוסי ההתנהגות החברתית, מהי רמת הקשב והריכוז, מהם העדפותיו הלימודיות, מה רמת הסדר והארגון בביצוע המטלות השונות, כמו גם אינדיקציות על חייו הרגשיים החברתיים, האם הוא מוביל או מובל, מנהיג או חניך, ניחן ביצירתיות או לא ועוד.

תצפית/התבוננות היא "התבוננות סבילה הבוחנת את ההתנהגות וההתנהלות בפועל של המשתתפים". התבוננות סבילה היא כלי עזר שדורש אימון, תרגול והרבה סבלנות ואיפוק. איפוק מלהגיב, להעיר, לתקן את הילד או לעזור כשהוא מבקש עזרה. 

תצפית-התבוננות יכולה לשמש ככלי לזיהוי לקויות למידה, קשיים או עיכובים התפתחותיים ומחדדת הבנות ואבחנות.

מטרת התצפית העליונה היא להבין באופן מעמיק ורק אז להגיב מתוך מקום מקשיב, מכיל ומקבל ללא ביקורת שיפוט או דעה.

חשיבות גבוהה להגיע אל התצפית מנקודת מוצא של תודעת המתחיל. כלומר, כשהוא איננו מונע מתוך ידיעה מוקדמת של מה הוא מתעתד לראות או דעות שיפוטיות על הילד. מתוך הספר "מונטסורי והילד במאה ה-21" שכתבה ד"ר שלומית אביב. 

 

כאמא לילד עם קשיי ויסות חושי – את חייבת להיות "על הדברים" לכן, אם יש המלצה אחת בלבד שאני מאמינה בה במיוחד זו כתיבה יומית ביומן. אידיאלית למשך שבועיים רצופים וכמובן לזמן ארוך מזה.

אם את מאלו שיכולות לשלוף מהזיכרון שלושה אירועים מלפני שנה – סחטיין עלייך! ובבקשה, תתקשרי לספר לי מה הטריק שלך. אבל רובנו מסתובבות ביקום תוך ניהול של לפחות 10 רשימות בנושאים שונים ודרגות דחיפות שונות – דחוף! בהול! וכו' בנוסף למשימות לבוקר, למחר, לשבוע, לחודש, לעסק, לבית, הגשמה עצמית, תחילת שנה, סוף שנה ועוד ועוד. מי יכולה לשלוף מהזיכרון דוגמאות לחשד לקשיי ויסות חושי בשנה האחרונה?! אני מעדיפה לכתוב. לא כתוב – לא זוכרת.

אני מעדיפה להגיע מוכנה לפגישות מול רופא כזה או אחר, לפני ואחרי אבחון.

מינימום הפתעות, מקסימום תוצאות.

בזכות כתיבה יומית ותיעוד במחברת – אני מפתיעה את עצמי אפילו. הרופא שיושב מולי מבין טוב יותר את הסיבות בגללן באתי ויכול לקבל החלטות מושכלות טוב יותר.

ככל שתגיעי מוכנה לפגישות ייעוץ ואבחון מוכנה יותר – ככה הדרך להגיע לדיוק האבחון, לאבחנה מבדלת ומסלול הטיפול הצפוי לכם תהיה קצרה יותר. 

אגב, זה לא רק חיסכון בזמן אלא גם חיסכון בכסף ובהרבה שעות של בכי ותחושת החמצה. 

אני יודעת. הייתי שם.

דניה. 

כזו אני - ויסות חושי בתכלס, הפרעת קשב וריכוז ולקויות למידה. מטפלת CBT ילדים ומשפחה

ודבר אחד אחרון, נשבעת!

רציתי לומר לך תודה שהקדשת זמן לקרוא את המאמר – "מה אתם יודעים על קושי בויסות חושי?". המאמר ארוך ומלא אינפורמציה חיונית עבור הורים לילדים עם קשיי ויסות חושי, קשב ולקויות למידה. אפשר לשמור את המאמר ולחזור לקרוא בו מתי שיש לך זמן. אפשר להירשם ולקבל קובץ להורים וילדים עם קשיי ויסות חושי ישר למייל. 

החוברת מתמקדת בדברים הקטנים שאפשר לעשות כבר מחר בבוקר, שינויים קטנים בסביבת הבית כדי ליצור תנועה של שינוי בדינמיקה המשפחתית, באתגרים והקשיים איתם אנחנו מתמודדים כהורים לילדים ויסות חושי כמו גם קשב ולקויות למידה. 

החוברת לא מחליפה התייעצות עם רופא/ה מומחה, נוירולוג/ית או מאבחן/ת של אותן לקויות.

עם זאת, יש בה כלים להתמודדות נינוחה יותר בשגרה היומית. בעיקר בזירות מאתגרות – שינה, מסכים, סדר וארגון  – תכלס, שווה לקרוא! 

 

כזו אני – ויסות חושי בתכלס נוצר עבור הורים לילדים עם קשיי ויסות חושי, לקויות למידה, קשב וריכוז. 

הורים שרוצים לגדל את הילדים בנחת, עם ולצד הקשיים הנלווים, ככל שעובר הזמן – תקבלו כלים להתמודדות ביום יום, בתכלס. 

תקבלו ממני הזדמנות לשקט נפשי ולשיפור באיכות החיים שלכם ושל ילדכם, עם או בלי קשיי ויסות חושי, קשב וריכוז ו/או לקויות למידה. 

מתוך ניסיון אישי, משפחתי ומקצועי.

עם התמחות בתוכן ומוצרים ייעודיים נבחרים מעולם הוויסות החושי. לילדים ומבוגרים כאחד – להעשרה, לתרגול יומי בבית, כחלק מהשגרה וההתמודדות המשפחתית.

במילים שלי

מארז למידה והעשרה

שני סרגלי קריאה

שני משפרי אחיזת עיפרון

קופסת 50 חידות מתגרדות

85₪

שתפו ועזרו להורים נוספים בהתמודדות היום יומית עם ילדי קש"ר, לקויות למידה וקשיי ויסות חושי – לגדל ילדים בנחת!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.