לחיות עם הפרעת קשב וריכוז - כך לא תדביקו על הילד שלכם תוויות!

הפרעת קשב וקשיי (ויסות) עיבוד חושי... לחיות עם הפרעת קשב וריכוז… ויסות חושי או קשב וריכוז?

לחיות עם הפרעת קשב וריכוז- ההתמודדות היום יומית

"לכולם יש הפרעת קשב במידה כזו או אחרת אבל זה לא תירוץ לא להשקיע" אמרה לי מרצה אי שם בתחילת שנות ה- 2000. אותה מרצה נכבדת כנראה לא חיה עם הפרעת קשב אחרת אין סיכוי שהיתה רומזת שאני לא מתאמצת בלימודים לתואר. אנשי קשב מתאמצים. ממש מתאמצים. או לא מתאמצים בכלל כי אם כבר להיכשל אז לפחות אגיד לעצמי שזה בגלל שלא למדתי והתכוננתי ולא בגלל שעל אף שחרשתי – נכשלתי. ולא, ממש לא הגעתי עד הלום עם לימוזינה ושטיח אדום אלא בהכי מתאמץ שלי Ever. 

המרצה באוניברסיטה הזכירה לי מורה בחטיבה שבאסיפת הורים, כשאני עם העיניים מושפלות, היא פורשת לפני אמא שלי את כל הכשלים שהצלחתי להסתיר מאז האסיפה הקודמת. בתום עשרים הדקות שהקציבה לכל תלמיד-הורה ב״נזיפת הורים״ סיכמה אותי כ בזבזנית של פוטנציאל לא ממומש. אם רק הייתי מתאמצת קצת – "יכולת אפילו להצליח. חבל." כך היא פסקה. 

לחיות עם הפרעת קשב זו התמודדות יום יומית בודדה מאוד. מתנצלת, נחבאת, שקופה. 

החוויה שלי מבית הספר 12 שנה ואז לנשום כי נגמר. וכמו עוד רבים וטובים מאנשי הקשב בעולם, איכשהו, יש לנו מספיק "ביצים" בשביל לבלוע את הרוק, לעמוד זקוף ולהיכנס לסיבוב חדש במערכת שטרחה כל השנים להבהיר לנו שאנחנו ״לא מספיק״ בשביל להצליח בה. לא מספיק חכמים, לא מספיק מתאמצים. תכלס, אנחנו "בלתי-מספיק".

את "הבלתי-מספיק" הזה ראיתי על כל-כך הרבה ניירות ובכל-כך הרבה גרסאות בחיים שלי שאני יכולה לזהות את המבחן שלי לפי כמות האיקסים והסיכום ״בלתי מספיק״ מתנוסס ליד השם שלי – מהשורה האחרונה בכיתה. פעם כמספר (55 ומטה), פעם כמילה ( גיוון של "נכשל"  "בלתי מספיק" "אינו משביע רצון") ובכל סוג של מבחן, בוחן, תעודות אמצע, סוף, שיעורי-בית, בוחן פתע – כל-כך הרבה דרכים להרגיש כישלון במקום שילד מבלה בו .

אז מה עושים עם ילד שלומד ונכשל, שלא לומד ונכשל. מה עושים עם ילדה שהקשב שלה נודד ולכן היא לא הקשיבה לכל הסיפור, או שהיא לא שמה לב (מבחן אחר מבחן אחר מבחן) לדקויות וסימני פיסוק או חיבור חיסור במבחן. בראש ובראשונה, מבינים שילד זה לא אוטו ולא מתקנים אותו.

יחד עם זאת, חשוב להבין את הקשר ההדוק בין הקשיים בהפרעת קשב לחיי המשפחה. קשיים ואתגרים שילדי הקשב מספקים ביום ממוצע, נראה לי שווה ערך לשבוע אצל ילד ללא קשיי קשב. אבל זוכרים שהפרעת קשב וריכוז היא גנטית? אז התמודדות הורים עם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז היא למעשה התמודדות הורים עם עוד אדם עם הפרעת קשב וריכוז. כלומר, הפרעת קשב וריכוז היא לא התמודדות מול קשיים של ילד מבני המשפחה אלא לרוב היא התנהלות שההורים מנהלים עם עצמם, מאז שהם היו ילדים וגם מול הילד.

 זו תנועה, התנהגות, זה המודל לחיקוי – המודלינג – זו הלמידה מתוך התבוננות שהילדים סופגים From Day 1. וזו גם החוויה ההורית השלמה – בכל יום, בכל שעה, כל הזמן עם מראה מול הפרצוף והאמת מותכת בפנינו שוב ושוב. 

זה הקשר ההדוק בין הקשיים שהפרעת הקשב מייצרת מעצם היותה שונות נוירולוגית מולדת ובין חיי המשפחה. 

הנה דוגמא טרייה מהבוקר למציאות היום יומית שלי עם הפרעת קשב והשפעתה על חיי המשפחה שלנו. 

איך לחיות עם הפרעת קשב וריכוז: הבוקר, לדוגמא, קמנו מוקדם. את הבגדים והתיק לבית הספר, הכנו ערב קודם אז ב- 6:45 כבר היינו לבושים. יש לנו עוד חצי שעה לפחות, כן? התיקים ליד הדלת, נכון? אז בואו נצא מוקדם, נלך ברגל 15 דקות בנחת, תענוג.

אבל! תוכניות ומציאות – שני קווים מקבילים. 

תוכניות: התנהלות כזו בריאה, חיובית, מהסרטים. 

מציאות: ג'ושוע, ילד אחראי שהוא, מנסה לשכנע אותי עוד מערב קודם שלא הכנו את הצבע הנכון, אבל אני קראתי את המייל. כשקראתי פעם נוספת את המייל מהמחנכות של הילדים הבנתי שג'וש צודק והחולצות בצבע הנכון בכביסה. טעות בקטנה שווה ערך לעשר דקות התארגנות מחדש. בקטנה. בילדות הייתי עונה על שאלות במבחן תוך שאני "לא רואה" פרטים "כן/לא" +/- בדף המבחן. פרטים קטנטנים אבל כל-כך משמעותיים.  

ירדנו במעלית מוכנים לבוקר של הליכה קצת יותר מהירה לכיוון בית הספר ו אופס! תיקי בית ספר נותרו ליד הדלת. אה,,, חזרה מהר מהר, מעלית ב 7:30 זה לא עניין קל להשגה – כולם רוצים אותה! לפתוח דלת, לתפוס תיקים, לסגור ולתפוס את המעלית למטה. והנה רבע שעה אחרי – הילדים עוד מתלוננים שלקחתי את הזמן במקום לתקתק – וזהו. 15 דקות לצלצול. מתניעה את הרכב (כי הליכה נינוחה כבר לא תהיה הבוקר אז לפחות נשמע מוזיקה), נפרדת מהילדים בשער אחרי חנייה כפולה וקילו עצבים רופפים – דקה אחת! לפני הצלצול. הגענו!!!!

אז עם כל התכנון המוקדם, הסדר, הארגון, ניהול זמן שבעולם… תמיד אבל תמיד תמיד יהיו רגעים כאלו. הורה עם הפרעת קשב, כהורה לילדים עם הפרעת קשב וריכוז, מייצר רגעים של כאוס מוחלט לפחות פעמיים בשבוע בבוקר (עוד לא דיברנו על איסוף מבית הספר – סאגה). לחיות עם הפרעת קשב וריכוז – לא רק של הילדים, אלא של הורה שמנהל את חייו ואת חיי משפחתו עם ולצד הפרעת קשב וריכוז, זה אומר שיש המון טעויות קטנות כחלק מהיום יום. צבע של חולצה ביום הלא-נכון. מחברת או ספר שלא קניתי (תזכורת לעצמי: לקנות לג'וש חוברת חשבון שבילים 10 – דחוף!!!!!! ולהדפיס את העבודה להגשה של אלכס) אני כבר מיידעת את המחנכות שאם יש אירוע שחוזר על עצמו שוב ושוב, דברו איתי. כי זו אחלה תזכורת למה שהילדים ביקשו שלא אשכח. 

לכן, כשאתם מתחילים לחפש את המטפל/ת שתעזור לילד וריטלין לעזור למורה – הרחיבו את החיפוש כך שיתן מענה שלם ומקיף יותר. לא רק לילד אלא למשפחה. 

הילד לא בא לבד לעולם, זה גנטי ולכן לפחות אדם נוסף מבני המשפחה מתמודד עם הפרעת קשב וריכוז. בני הבית צריכים לקחת חלק בטיפול כדי לדעת איך להתנהל טוב עם ולצד הפרעת הקשב עם מינימום חיכוכים הנובעים מהפרעת הקשב. 

וזה שיפור משמעותי, אגב. לפני שלמדתי טכניקות של הישרדות בג'ונגל ההורי. טכניקות הכרחיות שומרות עליי, מונעות ממני לעשות טעויות בסדר יום שלנו. שלנו! זו מילת המפתח בעצם. 

אני חיה את חיי בהבנה: פאדיחות ואי נעימות, מבוכה והתנצלות הן חלק אינטגרלי בחיים שלי ואני בשלום עם זה. אבל לתת לילדים שלי להתרגל למבוכה והתנצלות – אין סיכוי. לכן הצורך הכי דחוף לי בשגרת החיים שלנו הוא לעשות כל מה שאפשר כדי למזער את טעויות שמשפיעות על חיים של אחרים. בטח ובטח של ילדיי.

שגרה בנויה מאלף משימות ואז עוד קצת. הילדים רוצים לאכול גם בבוקר, גם בצהריים וגם בערב? מה אני, מסעדה?!

להגיע לחגיגת יומולדת ביום הלא נכון, לחזור הביתה ולשים את המתנות בארון עד התאריך הנכון והכי חשוב! לזכור באיזה ארון תקעתי אותם כדי שלא לבוא בידיים ריקות. מביך.

לשלוח וואטסאפ מפורט לאיש קשר שלא קשור, לדבר עם רשויות על תשלומים שכבר שילמתי ולשכוח לציין את אלו שלא. 

לשלם דוחות חניה הרבה אחרי התראה שנייה. ביטוחים כפולים ותשלומים בכללי! 

באמת על קצה המזלג אבל לכל הבלבולים והפאדיחות האלו כמו גם לעוד מיליון רגעים של חיים – יש פתרונות. 

תזכורות בטלפון ושעון מעורר לכל אירוע שחוזר על עצמו – שעת איסוף, חוגים, ימים פנויים, חברים, אוכל לכלבה, ניקוי שטיחים, טסט לאוטו, בדיקה שגרתית אצל רופא שיניים כל 6 חודשים, מה שאפשר – הוראת קבע. לבקש ממקום של פגישה לתזכר בוואטסאפ שהפגישה מתקיימת (כך יש מעגל של תזכורות שלא תלוי רק בי, אם הכנסתי את הפגישה ליומן או שלא. והיי, אנחנו שלושה אנשים שלא מאחרים. זו משימה משפחתית! לא מאחרים לחוגים, לא לבית הספר. זה לא קסם, זו המשמעות של לחיות עם הפרעת קשב ולקחת אחריות על החיים שלי ואחריות מלאה על חיי הילדים שלי. לעשות אותם יותר טוב, מודל משופר ולא מודל שסוחב איתו תקלות רק כי לדגם הקודם לא היה אכפת מספיק כדי לגרום לשינוי. מתחילים במשימה. בצעד. כי לתת לילדים שלנו את הכלים הנכונים להתמודדות ולניהול עצמי יהפוך אותם למבוגרים אחראים בהרבה. ובינתיים נלמד יחד ונשתפר יחד, כמשפחה. מטרה נעלה, לא כך?

אז רגע, איך תדעו האם הילד מתמודד עם הפרעת קשב וריכוז או עם ויסות חושי?

בשני העשורים האחרונים הפרעת קשב וריכוז הייתה בשיא הפופולריות שלה. למעשה, מאז תחילת שנות האלפיים כל ילד חמישי בישראל – חי, נושם, חושב, חולם – הפרעת קשב. לפרקים חשבנו שמדובר "במגפה" כי כל ילד אנרגטי "מידי" או לחילופין נראה משועמם או שהתלונן על קושי להירדם בשעה סבירה – קיבל אחרי ביקור אצל רופא המשפחה את האבחנה ADD/ADHD ואיתה את הכדור המיוחל. חלק מאותם ילדים או מתבגרים יספרו היום על אבחון קצרצר, יהיו כאלו שיגידו כי ידעו מראש מה לענות לתשובות של הרופא.ה כדי לקבל מרשם. מתבגרים שרצו תוספת זמן למבחנים או הקלה בבגרויות. – קיבלו אבחנה פלוס מרשם. חלום של כל מורה! . אבל האם זו באמת הדרך הנכונה שבה אנחנו רוצים להתמודד עם השאלה איך לחיות עם הפרעת קשב וריכוז? או שאולי יש דרכים אחרות, שבהן נהיה קשובים לילדים שלנו ונדע לתת להם את המענה הנכון

התמודדות עם הפרעת קשב וריכוז בכיתה

הילד שלך לא עונה כשקוראים לו שוב ושוב, מרבה לשאול "מה?", עונה תשובות לא קשורות למה שנשאל או נראה שלא מבין בכלל על מה דיברת הרגע? ביצועים חלשים בבית הספר, קושי לעקוב אחר הוראות, קושי בהבנת ניואנסים – מצבים ורמזים חברתיים – הם תכונות של הפרעת קשב וריכוז וגם של הפרעה בעיבוד החושי של חוש השמיעה. 

לחיות עם הפרעת קשב וריכוז בכיתה ולהרגיש לא מובן, ללא תיווך, אוזן קשבת ושפה משותפת במשולש הורה-ילד-מורה זו התמודדות מאוד בודדה ומייאשת. 

איך לכתוב זאת בעדינות, המקום שבו הם ממש "נלחמים", מקום מאתגר עם המון גירויים, מקום שבו הם מבלים שעות. אז איך נשים לב ואיך נעזור? 

כל ילד חמישי בישראל בגיל יסודי ומעלה מתעורר כל בוקר והולך לישון כל לילה בציפייה לעוד יום של התמודדות עם הפרעת קשב וריכוז בכיתה של 30 ילדים (במקרה הטוב), בסביבה תחרותית שמקדשת ציונים, חמש יחידות מתמטיקה, שיעורי בית ומבחנים בנושאים שרובם יישכחו רגע אחרי שיניח את העיפרון על דף המבחן. 

לעיתים גם ילדים עם לקות בעיבוד החושי מאובחנים, בטעות, עם הפרעת קשב וריכוז. אבחון שגוי עולה לילד בטיפול לא מתאים. לנו ההורים זה עולה בכסף, זמן מבוזבז ים של דמעות ולילות ללא שינה. 

איך זה יכול להיות? מה גורם לאנשי מקצוע, נוירולוגים ופסיכיאטרים "להתבלבל"? 

לרוב זה בגלל דיווח חלקי או לא מדויק של הילד את התחושות שלו. יכולת לסמוך על התחושות שלו ולסמוך עלינו שנקשיב לו באמת כשהוא מספר על מה הסיבה שהוא שבגללה הוא לא יושב בשקט בכיתה. 

על ההתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז בכיתה נוסף לנו ב – 2020 גם הישיבה מול המחשב בזום.

ואז אנו נוחתים ב- 2021 חגים, ספטמבר, הלחות של אוגוסט עוד פה.
כיתה שלא למדה ביחד הרבה זמן חזרה ללימודים.
המורה צריכה להשתלט מחדש על 30 ילדים.
אין לה זמן לזה!!!
המורה מתחילה איזשהו שיח: "אתה לא מקשיב לי…" "למה אתה לא יושב?" "הילד נראה מנותק" השיח הזה מגיע לאוזני מורים נוספים בחדר המורים, מגיע לאוזני הילדים בכיתה, הילד בעצמו מתחיל להפנים מי הוא ו"מה יש לו". 

כמעט בטוח שהוא לא יודע (עדיין) לדווח על איזה קושי בוויסות חושי ומה גורם לזה (אפילו המורה שלו לא מכירה את המושג הזה?!).

יכול להיות שהוא פשוט מתחיל לחבר את הקושי בוויסות למה שהוא שומע שאומרים עליו בסביבה שלו ומסיק מתוך הדברים על עצמו – אם הכסא לא נוח לי אז זה לא בגלל שהכסא לא נוח לי אלא כי לי קשה לשבת לאורך זמן – יש לי "קוצים בתחת"

אני מביט מהחלון ומתנתק מהרעש בכיתה – אני "מעופף", אני "טייס"

הילד הזה כרגע גם בפיגור לימודי והזום לקח אותו צעד אחורה (תשאלו את כל מורות להוראה מתקנת שעובדות מסביב לשעון ואין להם שעה אחת פנויה בשבוע בשנה הקרובה) דבר שמקשה עוד יותר על התמודדות עם הפרעת קשב וריכוז בכיתה. מקשה על המורה להתקדם ומקשה על הילד להדביק פערים. הפער גדל עם כל שיעור שעובר ומדגיש את הקושי והשונות בין הילדים בכיתה.

השיח של הילד עם עצמו משתנה. הוא ולא חושב על הכיסא שקשה לו או על התווית בחולצה או על קושי אודיטורי. כי אם המבוגר אמר אז ככה זה! והמורה בטוחה שהאתגר שעומד מולה זה התמודדות עם הפרעת קשב וריכוז בכיתה שלה.
אנחנו שוכחים שהמילים מתחילות מהרגש ואז מגיע הביטוי. 

ד"ר איירין ארון (אדם רגיש מאוד) אומרת כי אבחון מוטעה של אימפולסיביות וקושי במיקוד כ-ADD/ADHD  עלול לקרות בגלל נורמות חברתיות. עומס על מערכת הבריאות בישראל ובעולם בכלל, בעיקר בגלל עודף בהפניות להתפתחות הילד, לאבחון ולטיפול. במילים אחרות, זה יותר מקובל חברתית להיות מאובחן עם ADD/ADHD מאשר להיות מאובחן כ SPD. במילים אחרות, אם יש ככ הרבה דיווחים והפניות על ילדים שמתנהגים באופן תואם את הקריטריונים של X והפתרון עבורו הוא גם רווחי, גם יעיל מאוד וגם זמין כל-כך… למה הילד הזה שונה?

If it looks like a duck, swim like a duck and quacks like a duck – it can’t be a zebra 

the duck test – ורסיה שלי על* 

דניה דותן

דניה דותן

אני דניה,
מטפלת בלקויות למידה וקשב וריכוז.

בשיטת רביב, באמצעות תנועה, יוגה, אומנות ומתמחה בטיפול בילדים ונוער בגישה התנהגותית-קוגניטיבית • CBT • בחסות איט"ה.

כזו אני – ויסות חושי 

נולד עבור הורים לילדים עם קשיי ויסות רגשי, ויסות חושי, לקויות למידה, הפרעת קשב – כמקור תמיכה.

עבור הורים שרוצים לגדל את הילדים בנחת, עם ולצד הקשיים הנלווים, ככל שעובר הזמן – כאן תקבלו כלים להתמודדות ביומיום, בתכל'ס.

כאן תקבלו הזדמנות לשקט נפשי ולשיפור באיכות החיים שלכם ושל ילדכם, עם או בלי קשיי ויסות חושי, קשב או לקויות למידה.

לשאלות בנושא, פנו אליי בוואטסאפ: 054.22.99.000

לטור האחרון שפורסם ב YNET הורים – כניסה מפה

מתוך זיכרונות שלי את עצמי בגיל היסודי (מי ידע אז על קשב וריכוז?! ו- ויסות חושי היה "שייך" לספקטרום האוטיסטי) התמודדות עם קשב וריכוז בכיתה זה 30 ומשהו ילדים קופצניים יותר או פחות ומורה אחת שנואשת לכמה דקות ריכוז ושקט כך שלפחות תוכל לסמן וי על השמות. וכך כל ילד שנראה קופצני או חולמני יותר מהשאר מתוייג כילד שצריך "לשים עליו עין".

התמודדות עם קשיי קשב וריכוז בכיתה זה כשהילד לא מדווח על מה בדיוק מציק ומגרד לו ורק אומר בכלליות שמשהו לא נוח לו או שאנחנו מקבלים דיווח מהמורה שהילד שלנו עשה ככה וככה אבל חסר בו דיווח על על מה הביא אותו להתנהגות הזו… חוסר דיוק בדיווח שלנו, והרופא שמולנו לא יודע כי התנהגות של הילד נובעת ממרקם האוכל בקופסת האוכל שלו, מהעובדה שגרביים מחליקים לו בתוך הנעל, הטיקט בחולצה עוקץ לו את העור, האור בכיתה בהיר וחזק מידי או שהרעש מהכיתה ומסדרון מקשה עליו לשמוע את המורה ולכן הוא פספס את תחילת השיעור ועכשיו, הוא לא מבין כלום. מבוגרים אחראים על הילד ומאוד רוצים לעזור לו – דברים אלו קשורים לחושים של הילד באופן מובהק. הדברים קשורים לעודף אינפורמציה ועומס על קליטה ועיבוד יעיל של מידע כך שההתנהגות שלו מקבלת פירוש אחר וכך האבחון של הילד משתנה בעקבות דיוק הדיווח שלנו. כך נעזור גם לילד, גם לנו וגם למורה בהתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז בכיתה.

התמודדות טובה היא לשתף את הסביבה של הילד: מורה, מחנכת, מורה בחוג, סבא וסבתא, בייביסיטר. משום שכולם מתייחסים לילד בצורה מסודרת, שכולם ידברו באותה שפה, באחידות והפניה לילד אחידה, רציפה ונותנת שקט.

איך כן מזהים מתי האבחון ניתן מהר מידי? מתי זה לא מדוייק ומתי צריך ללכת לאבחון נוסף?

אבחון מדויק – שווה ערך להתאמה מדויקת של טיפול לילד. טיפול נכון של הקשיים והאתגרים איתם הוא מתמודד. קיצור תהליכים, מדידה טובה של קצב התקדמות, יעילות ושיפור באיכות החיים, חיסכון בכסף, אנרגיה, תחושת הצלחה ומסוגלות וצמצום תחושת תסכול.

אבחון שגוי – תחשבו על ראייה. משקפי ראייה עם עדשות לא מדויקות יגרמו למאמץ נוסף על העיניים, לכאבי ראש ואפילו עלולות לגרום לתאונות בנהיגה. 

טעות באבחון וטיפול שניתן לילד ולמשפחה הוא של ADHD כשלמעשה הילד מתמודד עם קשיי ויסות חושי – אתם בעצם יוצאים לדרך הלא נכונה. אותה כתובת רק בעיר אחרת.

כן, קיבלתם תשובה "מה לעשות עם הילד" אבל אחרי שתחושת הרווחה וההתרגשות יתפוגגו תגלו (חודשים לתוך הטיפול) שצריך להתחיל את כל התהליך מההתחלה. תבינו שלא קיבלתם מענה אמיתי לקשיים כיוון והאבחון היה שגוי. הילד שלכם קיבל ריטלין (ודומיו) על סמך אבחון שגוי! אז במקרה הטוב זה לא השפיע עליו ואז החלפתם ריטלין לאטנט וחיכיתם לתוצאות בשטח וגם אטנט לא משפיע. במקרה הרע, ריטלין גרם או החמיר טיקים, לתחושות גופניות ממושכות (מעל חודש)  ולא משנה מה נתתם יש הרעה במצב.

בכללי, 

אם האבחון נעשה בפחות מעשר דקות – קצר מידי

אם את המרשם הראשון לריטלין (על סוגיו) קיבלתם מרופא המשפחה ולא נוירולוג או פסיכיאטר מומחה קשב וריכוז – לא רציני

אם הרופא לא המליץ גם על טיפול רגשי בנוסף לתרופתי – חפשו רופא אחר

אם יש לכם ספק וזה לא מרגיש מדוייק לילד – קבעו פגישה עם רופא נוסף

והנה, כך תעזרו לילד שלכם, בשלב הראשוני להתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז בכיתה

התמודדות הורים עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז

מהי התמודדות הורים עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז? אין שיטה אחת שתרפא את הילד. חלק מההתמודדות של הורים עם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז היא ההבנה הזו. לא נרפאים מהפרעת קשב וריכוז. לומדים מה זה הפרעת קשב וריכוז ואיך לחיות איתה ולצידה. מקבלים כלים להתמודדות טובה, יעילה, משפחתית. 

בכלל, ילד זה לא אוטו ולא מתקנים אותו. 

פועלים מתוך רצון לעזור לו לחיות את חייו בדרך הטובה ביותר שאפשר. כן נעזור לו כדי שיגדל להיות אדם בריא בנפשו, עצמאי, אדם שטוב לו בגופו שלו. הרעיון הזה תקף על כל הילדים עם או בלי מוגבלות כזו או אחרת. שקופה או נראית לעין. ופי כמה ב התמודדות הורים עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ועל ילדים שזקוקים לאקסטרה מאיתנו, הורים ומבוגרים סביבם. 

הכרה ברגשות של הילד

תזכורת לעצמי שאני מזמינה אתכם לאמץ:

מה אנחנו רוצים להשיג בתקשורת פתוחה עם הילד?

ü    הקשבה אמפתית

ü    שיום רגשות (לתת שם לתחושות)

ü    שהוא ירגיש שיש לו מקום לשתף

ü    ריסון עצמי

ü    חשיבה משותפת

ü    חיזוק המצפן הפנימי וניווט עצמי

ü    להיות שם ככל שהם צריכים. ככל שיצטרכו

התמודדות הורים עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז היא נושא שמאוד מעסיק אותי. כחלק מהכשרה לאבחון וטיפול של ילדים ובני נוער ומשפחתם בגישה CBT בטיפול התנהגותי קוגניטיבי אני נחשפת למגוון רחב של התמודדויות. 

הספקטרום של התמודדות הורים עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נע על ציר בקצה אחד יש את ההורים שרואים את הקשיים כ. אלו שבאמת ובתמים "נותנים את המפתחות" למטפל ולא לוקחים חלק פעיל בהתמודדות עם הפרעת הקשב. אותם הורים שמביאים את הילד לטיפול ומאמינים שהם "מטפלים" בבעיות של הילד. לא מתוך אטימות או רוע, חס וחלילה אלא לדעתי מחוסר יכולת רגשית להכיל את הקשיים ולייחס אותם אליהם עצמם. בקצה השני של הקשת שהיא התמודדות הורים עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נמצאים הורים/משפחה שמבינה את הקשר ההדוק, את השפעת הקשיים על חיי המשפחה ושואפים לגדל את הילדים שלהם בנחת ככל שעובר הזמן לכן מחויבים לטיפול ביחד עם הילד, כחלק מהרצון שלהם להבין טוב יותר, ללמוד ולעשות שינוי אמיתי באיכות החיים של הילד והמשפחה. 

לחיות עם הפרעת קשב וריכוז

התמודדות עם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז בחיי היומיום

המשמעות של התמודדות עם ילדים בעלי הפרעת קשב (וריכוז) בחיי היומיום מפריעה ליכולת לשים לב לפרטים הקטנים,להתמקד במתרחש סביב כי שמים לב להכל! משך ריכוז הוא בין 5 ל 15 דקות בממוצע. 

ADD (עם או בלי היפראקטיביות) מפריעה לדבוק במשימות נפשיות מאתגרות. מקשה מאוד בנושאי תכנון מוקפד והוצאה לפועל של רעיונות. בהתמדה , משפיע על יכולת של ארגון, סדר ועמידה בזמנים. 

פיתוח וחיזוק מיומנויות כמו סדר וארגון, ניהול זמן ושאר כישורים שנקראים "פונקציות ניהוליות" executive functions (קורטקס קדמי) כדי לעזור לילד לארגן את הסביבה שלו. לפצות על הקושי במיקוד הקשב לאורך זמן. במילים אחרות, כדאי וחשוב להסתכל לקשיים בלבן שבעין. להכיר בהם לא אומר להגדיל אותם. לזהות את הנקודות החלשות שקיימות מאפשר לדעת מול מה הילד מתמודד ולעזור לו בלמצוא חלופות או נקודות עוגן שיפצו על הקושי. הדרך לעזור לילד היא לקחת את העולם סביבו ולעזור לו לתרגם את "הרגיל" שלא מובן לצורה בה נוח לו, בדרך השונה שמתאימה לו כך שהוא יבין ויתנהל בעולם בדרך מתאימה לצורת החשיבה שלו. לתווך את העולם לדרך בה הוא רואה ומארגן את העולם סביבו אליו. וההיפך. חשוב ליידע את האנשים שקרובים אל הילד כדי לתאם ציפיות. 

התמודדות עם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז היא לדוגמא, ליידע את הגננת או המחנכת כדי שתוכל להכיל את הקושי המולד ולהבין במה מדובר ולהתאים את מקום הישיבה בכיתה, להקטין את החשיפה לרעש ולהקל על הילד כדי שירגיש שהוא מתקבל בקבוצת השווים ולוקח חלק פעיל בכיתה על אף הקשיים.

במקרים בהם ברור כי יש בעיה ב – איך הילד מקשיב – איך הוא מבין את מה שהוא שומע ואם התגובה שלו תואמת את הדברים – והקושי נובע מלקות בעיבוד שמיעתי ולא מהפרעת קשב וריכוז (באופן מובחן), תרופות ממריצות כמו ריטלין/אטנט/ויואנס לא יעזרו לו להתמודד עם אתגרי בית הספר והחיים. הדרך לעזור לו היא אימון שמיעתי כמו טומטיס ואימון וסטיבולרי אצל מטפל שמתמחה בויסות חושי ויש לו הבנה טובה בנושא עיבוד שמיעתי. 

כדאי לברר ולערוך ראיון עם מספר מטפלים, לשאול על ניסיון קודם בקשיי עיבוד שמיעתי, ויסות חושי ו/או הפרעת קשב.

APD Auditory Processing Disorder והפרעות קשב וריכוז ADD/ADHD יכולים להתקיים בו-זמנית בדו-קיום (קומורבידיות). יש ביניהם דמיון בדרך שבה הילד "מראה" את הקושי כלפי חוץ, בכיתה, בחוג ובבית. אבל מאבחן עם ידע מקיף בנושא ויסות חושי יכול להבחין בדקויות המבדילות בין קשב וריכוז לקושי בעיבוד שמיעתי והדיוק הזה הוא קריטי להתאמת הטיפול לבעיה. 

לילד עם קשיי עיבוד שמיעתי – APD יש שמיעה רגילה אך הוא מפספס הרבה פרטים על מה שנאמר,
במיוחד בסביבות רועשות או מסיחות דעת.
הם עשויים להתקשות להבחין בין מילים דומות קושי שעלול לגרום לאתגרי קריאה וכתיב.

הורים יקרים! שימו לב! חשוב שהמבדק, התשאול ו/או האבחון שנערכים לילד בידי אנשי מקצוע יהיו יותר מחמש-עשר דקות. גם אם אתם לא מבינים במה מדובר, אבחון של כמה דקות יכול להיות שגוי.

שאלו שאלות. בקשו הבהרות. תרשמו ב- notes בטלפון כדי לבדוק בגוגל מה המבחנים שנעשו. ודאו כי אנשי המקצוע ישתמשו בבדיקות הנכונות כדי לאבחן בצורה מדויקת.  

ברוב המקרים, הפרעות קשב וריכוז כמו גם קשיי ויסות חושי הן הפרעות מולדות, נוירולוגיות, ביולוגיות והן נבדלות אחת מהשניה). כלומר, תינוקות נולדים עם השוני המובנה הזה של המוח ולכן אי אפשר "לתקן את זה" – זה לא יעלם. למי ששואף למצוא טיפול לילד שיעלים את הלקות או ההפרעה – אני ממליצה לעשות חישוב מחדש ולהתאים את הציפיות (של שני ההורים) שיהיו בהלימה להפרעה באופן אובייקטיבי. כן אפשר ללמוד אסטרטגיות שיעזרו לילד ולמשפחה סביבו לעקוף ולמצוא דרכים חלופיות שמתאימות לדרך הייחודית שלו להבין את העולם סביבו ולגדל את הילד בנחת ככל שעובר הזמן. מפתח הזהב הוא טיפול מתאים אחרי אבחון מדויק וזהיר

ילדים רבים הסובלים מ- APD (ראשי תיבות של הפרעה בעיבוד שמיעתי) מתקשים בעיבוד נכון של מה שהאוזן שומעת.  מאובחנים בצורה לא נכונה עם הפרעת קשב וריכוז ונותנים להם תרופות ממריצות שלרוב משנות חיים אצל אנשי קש״ר – ראשי תיבות של קשב וריכוז, אבל לא עוזרות לקשיי ויסות חושי ולילדים עם לקות בעיבוד שמיעתי. 

ויסות חושי sensory processing disorder – spd – 

מהם קשיי ויסות חושי/עיבוד חושי (SPD)?

קשיי ויסות (עיבוד) חושי היא כותרת למגוון של קשיים נוירולוגיים. לרוב מולדים. בשנת 1972 מרפאה בעיסוק בשם אנה ז'אן איירס הגדירה את העיבוד החושי (אינטגרציה חושית)  כ"תהליך נוירולוגי המארגן את התחושה מהגוף של האדם עצמו ומהסביבה, ומאפשר שימוש בגוף בצורה יעילה בסביבה". תהליך של ארגון. ארגון התחושות שלנו. איך אני מרגישה כשאני גורבת גרביים. עכשיו ולאורך היום. האם הבד נעים לי? האם הוא נעים לי אחרי שעתיים כשאני באמצע שיעור ספורט? האם משהו מציק לי ואני יודעת לזהות את הסיבה? למה (מכל הסיבות לתחושה לא נוחה) דווקא הגרב היא זו שמציקה? זה הגומי סביב או אולי באצבעות הרגליים?

אלו שאלות שאני שואלת את עצמי בצורה אינטואיטיבית, מבלי לשים לב והם יכולים להעיד על קושי בויסות חושי יש עוד המון סימנים ושאלות שכל אחד יכול לשאול את עצמו.

להבדיל מהפרעת קשב וריכוז, מדובר בקושי ביכולת (בדרגות שונות) לפרש ולהשתמש במידע, שמגיע דרך החושים, כדי לתפקד באופן תקין בחיי היומיום.

שלב עיבוד המידע הוא המקום בו מיליוני הודעות חושיות מתוך גופי והסביבה שלי מתחברות זו לזו, כך שאוכל לפעול ביעילות לאורך כל היום.

אם יש לי הפרעת עיבוד חושי, מסרים מהחושים מסתבכים, כאילו יש פקק תנועה במוח. מה שאני  נוגעת, שומעת, רואה, מריחה והתגובה שלי – העיבוד של כל המידע – עשוי להיות לא הגיוני.

התנועה שלי עלולה להיות מגושמת או לא מותאמת (חזקה או חלשה מידי). טיפות גשם, רעש של הזזת כסא, טיפוף רגל, או צמיגים חורקים – רעשים שאנשים אחרים בקושי מבחינים בהם עשויים לגרום לי להרגיש מוצפת, מבולבלת ועצבנית.

טיפול ב- APD – SPD מתמקד בדרך כלל בשינוי סביבת הלמידה והתקשורת עם האנשים שבסביבת הילד.התמודדות עם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז היא מהותית ולכן חשוב לעשות אבחון מדויק כדי לדעת, להיות במודעות לקשיים האורגניים שהילד מתמודד איתם ואז ליידע את האנשים הכי קרובים לילד – כדי למזער נזקים ותסכול. יש חשיבות גדולה לתקשורת ויצירת שיח מהודק ורציף בין הורים, גננות ואנשי פדגוגיה. בגילאים צעירים של גן ובי"ס יסודי מתפתח מנגנון של ויסות, אמון, שייכות, ביטחון, קשר – כל אלה קורים יחד וכל אחד משליך על האחר.

לקביעת שיחת ייעוץ - 30 דקות ב ZOOM

לחיות עם הפרעת קשב- כיצד תסמינים של הפרעת קשב וריכוז חופפים?

לחיות עם הפרעת קשב– איך זה נראה מהעינים של הילד? ילד עם הפרעה חושית שמיעתית-אודיטורית יכול לשמוע רעשי רקע חזק יותר מקול המורה ולהתקשות להתרכז בדבריה.

ילד עם קשיי ויסות בחוש המגע-טקטילי יכול להתנועע בחוסר נוחות כשהוא נדרש לשבת בשקט וללמוד.

רגישות גבוהה למגע של הבגד על העור או התפר בגרביים שמדגדג את האצבעות ומסיט את תשומת הלב ומקשה להתמקד במטלות הלימודיות. 

מדוע חשוב לאבחן נכון וללמוד על התמודדות עם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז? ילד עלול להיות מאובחן בטעות עם הפרעה בקשב וריכוז כתוצאה מאימפולסיביות מסוימת שנצפתה, כאשר למעשה אימפולסיביות זו קשורה לחיפוש חושי או הימנעות מכך.

ילדים עם קושי (בעיבוד חושי) במערכת הווסטיבולרית (אחראית על תנועה ועל שיווי משקל) או במערכת החושים הפרופריוספטיבית (אחראית על תחושה עמוקה, מבנה השלד והשרירים) יראו תנועתיים או כאילו ממש לא נוח להם, הם חשים צורך להניע את השרירים, להרגיש את הגוף. התנהגות כזו יכולה להתפרש כ״קוצים בתחת״, בעוד שהם בכלל מתקשים לחוש היכן גופם ממוקם כשהם יושבים, ויכולים ״לפספס״ את הכסא כשבאים לשבת עליו.

SPD משפיע על ה"חשיבה המוקדמת "שלי – וכמו ADHD, מקשה על השתתפות, התמקדות, עמידה במשימות וביצוע תוכניות וזו המשמעות של התמודדות עם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז.

לחיות עם הפרעת קשב וריכוז adhd

ההבחנה בין ADHD ל SPD – ובכלל אבחנה מבדלת היא קריטית כיוון והטיפול המתאים לכל לקות הוא שונה.

ADHD – מגיבים מצוין לאימון ספציפי וכן לטיפול תרופתי בריטלין, ויואנס, אטנט וממריצים נוספים.

SPD – מגיבים טוב לטיפולי מגע, תנועה וכל טיפול המשלב ועובד על החושים.

מבחינת יכולת הגמישות של המוח – טיפול ב SPD  יעיל יותר ככל שמתחילים מוקדם יותר – לפני גיל 7. זיהוי נכון של הסיבות והקשיים = אבחון מדוייק יותר וטיפול יעיל יותר לצרכים הספציפיים. ילדים עם קשיי ויסות חושי יפיקו תועלת רבה עוד לפני שיתווספו להם קשיים בתחומים רבים, כולל רגשי, התנהגותי, חברתי וירידה בדימוי העצמי.

אסיים בנימה אופטימית כי לחיות עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) זה לא אומר שאין לזה מעלות. החיים הם לא שחור או לבן אלא יותר גוונים של אפור. וסליחה שניה על המשפט הנדוש אבל לכל ירידה יש גם עלייה. וכך זה גם אצל 1 מתוך 5 ילדים וילדים שהם מבוגרים כבר (זה לא עובר, זוכרים?) כי לחיות עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ולצד הקשיים יש גם מתנות משותפות רבות שאותן אנשי הקשב והריכוז חולקים עם אנשי הוויסות החושי ביניהן

חשיבה יצירתית

סקרנות ודרכים מקוריות לצרוך ידע

יכולת לחשוב “מחוץ לקופסה”

מיומנות בפתרון בעיות

ספונטניות

עם זאת, לחיות עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) זו התמודדות יומיומית עם סטיגמות חברתיות שגויות על היותם עצלנים, בכיינים, מעופפים. חווים קשיים אמיתיים בתכנון והוצאה לפועל של רעיונות. חווים קשיי הסתגלות, לקויות למידה, ארגון וסדר, ניהול עצמי, ויסות עוצמת הרגשות, חרדה, הימנעות, ועקביות בביצוע משימות.

הודות לנגישות לאינטרנט בשנים האחרונות מתקיים שיח בנושא ברשתות החברתיות. בזכות הידע הנגיש הורים לוקחים יותר ויותר את המושכות לידיים. דורשים לעצמם את הזכות לקבל החלטות מושכלות יותר, לדייק, לשאול שאלות.

הללויה!

למרות שנדמה שעם כל הידע והמחקר בנושא אנחנו עדיין נמצאים בתחילת הדרך מבחינת מודעות הציבור אני בטוחה שכולנו נרוויח מכך שיחקרו היבטים נוספים של השפעת הקש״ר וקשיי ויסות חושי על אורח ואיכות החיים.

ככל שנדבר על הלקויות השונות, נשאר סקרנים, נעמיק את ההבנה, הידע והמודעות לנושא ואת הכלים של הטיפולים השונים נוכל לדייק את הטיפול הנכון לילדינו ולעצמנו למצוא איזון ביננו לסביבה שלנו, להיות במודעות, לפעול מתוך בחירה ולחיות חיים מספקים ככל שעובר הזמן וזה המסר האופטימי: אפשר לחיות עם הפרעת קשב וריכוז adhd

מוגש לכם באהבה,

דניה  

מארז למידה והעשרה

שני סרגלי קריאה

שני משפרי אחיזת עיפרון

קופסת 50 חידות מתגרדות

85₪

שתפו ועזרו להורים נוספים בהתמודדות היום יומית עם ילדי קש"ר, לקויות למידה וקשיי ויסות חושי – לגדל ילדים בנחת!