רגישות לרעשים - אין גלולת פלא

"הרעשים מהכביש מחרפנים אותי" אמרה לי אמא של אחד הילדים שמתאמנים אצלי

העולם שלנו מלא ברעשים.

אולי אתם מכירים אנשים כאלה, אנשים עם רגישות לרעשים – ובטח יצא לכם לשבת איתם בשולחן ולא הצלחתם להבין "מה כל הרעש"? הם מתלוננים או אפילו מעירים לשולחנות ליד. ואתם לא ממש מבינים למה כי נדמה לכם שזה רעש סביר בהחלט. 

אולי אתם לא יכולים להתרכז או מתעצבנים רק מרעש של אוטובוס שחלף לידכם בכביש או מכוניות צופרות, אבל יש אנשים שבשבילם רעשים כאלו מהווים מטרד בלתי נסבל, ממש כאב פיזי וגורם להם להתנהגות מפוחדת. הצפי לבהלה שאולי תגיע מייצרת אצלם מנגנון של רתיעה, חשדנות, הימנעות ומעיב על הדימוי העצמי.

רעשים שלאדם ללא רגישות לרעשים הם 'בקטנה' כמו רעש של אכילה – עבורם השולי הזה משבש את השגרה היומית שלהם.

אני לא מגזימה.

אצל ילדים, שיבוש השגרה, בחיי היומיום הוא גם שיבוש בשגרה של המשפחה. כיוון שילדים, באופן טבעי לא קובעים את סדר יומם, כל הימנעות של ילד עם רגישות לרעשים משמע שיבוש בשגרה של המשפחה והסובבים אותה.

ילד שלא מוכן ללכת ליום הולדת של חבר כי הוא זוכר את הפעמים האחרונות, את הרעש וההמולה, זוכר את התגובות שלו, את ההתנהגות שלו, את התגובה של מי שהיה סביבו. לא נעים בכלל. לא הולך שוב.

הימנעות היא התנהגות קצה ורוב האנשים עם רגישות לרעשים לא בהכרח מגיעים לשלב בו הם נמנעים מלהשתתף בחיי היומיום. רוב האנשים עם רגישות לרעשים מסגלים לעצמם דרכי הסתגלות יעילות שעוזרות להם להתמודד עם הרגישות לרעשים ויצליחו להפחית מעוצמת הכאב והרגישות בדרכים סתגלנות שונות. מציאת דרכי התמודדות יעילות (גם להשתתף באירוע וגם להתמודד עם הרגישות לרעשים) מבינים שאין גלולת פלא. בולעים ו- פוףף!!! הרגישות נעלמת ומעכשיו הם יגיבו בבהלה נורמטיבית כשכלב יפתיע אותם בנביחות או כשאופנוע כבד יחלוף לידם בכביש. 

אין גלולת פלא שתצמצם את השפעת רגישות לרעשים על הסביבה שלהם.

מבחינת התנהלות יומית, הם מנסים להכיר כל דרך בה הם הולכים כדי להיות פחות מופתעים מכלב נובח. הם מסבירים עד כמה עוצמתי כל רעש סביבם אבל לרוב אנשים פוטרים אותם כלאחר יד.

בארצנו הקטנה, כשכל בניין שני באזור המרכז עובר תמ"א, הרחבת כבישים והוספת מסלולים במקביל לעלייה בכמות הרכבים על הכבישים, צפירות (של חוסר סבלנות) מכל רכב בו הרכב לפניו מתעכב שניה או נוסע לאט יותר. החיים בחוץ יכולים להיות סיוט לאנשים עם רגישות לרעשים.

נדמה שכל פיסת אדמה בה שומעים את ציוץ הציפורים או פכפוך המים בנחלים היא חלקת אדמת גן-עדן. 

כאמור, ב "רגישות לרעשים – אין גלולת פלא" אכתוב על חוש השמיעה. על סימנים לזיהוי לקות ורגישות לרעשים, על מגוון שיטות אלטרנטיביות לטיפול (גם בבית, בחופשה או באוטו) ועל הקשר בין רגישות לרעשים/לקות שמיעתית להפרעת קשב וריכוז ADD/ADHD.

חוש השמיעה ועיבוד שמיעתי

אני רוצה רגע ליישר איתכם קו בנושא כדי שנצא מאותה נקודת פתיחה. נעשה את זה בזריזות.

חוש השמיעה הוא אחד החושים החשובים שלנו בגוף.

מעל 80% הגירויים שהמוח שלנו מקבל – מגיעים מהאוזן.

ברשותכם, נתחיל מסקירה של מבנה האוזן:

האוזן מורכבת משלושה חלקים: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית

  1. האוזן החיצונית – כוללת את האפרכסת ואת תעלת השמע. עור התוף מהווה את הגבול שבין האוזן החיצונית והאוזן התיכונה
  2. האוזן התיכונה – האוזן התיכונה היא חלל קטן בתוך עצם הגולגולת המתחילה בעור התוף. היא שלוש עצמימות קטנות הנקראות "עצמימות השמע" אחת מהן, עצם הארכובה, נוגעת בחלון הסגלגל ו-מהווה את הגבול עם האוזן הפנימית. האוזן התיכונה מקושרת לאף ולחלל הלוע על ידי תעלה על שם "אוסטאש" אחראית על איזון לחץ אוויר באוזן.
  3. האוזן הפנימית – האוזן הפנימית מורכבת מהשבלול (קוכליאה) – איבר השמיעה והמערכת הוסטיבולרית – האיבר האחראי על איזון הגוף. האוזן עצמה היא המשלב החושי החזק ביותר שלנו בגוף

חוש השמיעה מאפשר לנו לתקשר עם העולם, לפתח קשרים, ללמוד ולהבין אחרים, והוא פעיל 24 שעות ביממה, גם כשאנחנו ישנים. 

אני מדברת לא מעט על סימנים של קושי בוויסות חושי, וחשוב לי מאוד להקיף את הנושא מכל זווית אפשרית, כדי לייצר תמונה כמה שיותר ברורה עבורכם. אני יודעת כמה זה יכול לתסכל כשחסר מידע, או כשיש יותר מדי מידע ולא ממש מצליחים להבין את הכל. 

בתור הורה שרואה את הקשיים של ילדיו, בעיבוד החושי ברגישות יתר לרעש, ביום-יום, התנהלות בשגרה היומית, עם חברים ובני משפחה – קל להרגיש תלוי בחסדיו של טיפול שבועי של 60 דקות, לנצח את רגשות האשם ולקוות לטוב. 

העליתי לא מעט פוסטים על מערכת החושים שלנו ומה בעצם קורה כשחווים קושי בויסות חושי, לדוגמא על החשיבות של מגע, על גירוי מערכת החישה ועוד.

הפעם אכתוב על כל מה שקשור לרגישות שמיעתית (אודיטורית). נבין יחד איך ליקוי בחוש השמיעה משפיע ומייצר התנהגויות של הילד שעלולות להתפרש בצורה מאוד לא נכונה ולגרום לשרשרת טעויות שלא לטובתו, אכתוב על גישות וטיפולים אפשריים וגם איך אפשר לעזור לכם בבית.

התחלנו.

רגישות יתר לרעשים - אפשרויות טיפול

יש כמה דרכים בהן אפשר לעזור לילד הסובל מרגישות יתר לרעשים (Auditory Processing Disorder) אפשרויות טיפול שכדאי להכיר ושכל הורה בוחר את הדרך שמרגישה לו הכי נכונה עבורו.

אפשר לפנות לקלינאי תקשורת ולערוך אימוני שמיעה. קלינאי תקשורת המיומן באיתור ומתן עזרה לאנשים הסובלים מרגישות יתר לרעשים לכן מאוד חשוב להיעזר באיש מקצוע בדגש על קשיי ויסות חושי ו- רגישות יתר לרעשים. 

יש ערכות לבידוד רעשי רקע עם אוזניות מיוחדות ל רגישות יתר לרעשים, כאלו שניתן לקחת איתנו לחתונה או הופעה ולהרכיב אותן בכניסה. ניתן למצוא אוזניות מסננות רעשים בחנויות לציוד בנייה למיניהן.

שתי שיטות טיפול יעילות נוספות, שעוזרות עם רגישות יתר לרעשים הן שיטת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית, Cognitive behavioural therapy ו – טיפול בעזרת גירוי צלילי – שיטת טומטיס.

לתחושות גוף יכולות להיות השפעות מאוד מבלבלות ועוצמתיות על הרגש. ילד שהגיע אליי לטיפול בגישה התנהגותית-קוגניטיבית וסיפר איך בחוץ הכל מרגיש לו יותר מידי. עד שהוא מתרגל למשהו סיסטמטי כמו ללכת ברחוב ולהריח את הריחות של אשפה וזבל, של דשא שנקצר, לראות את הרחוב מלא באנשים, לשמוע את הקולות השייכים לאותם מראות, למצוא את החיבור שלו למקום – צריך להבין שנוצר עומס מנטלי כבד על אדם שאחת או יותר ממערכות החושים שלו אינם מתפקדות כשורה. 

אותו ילד עם מערכת חושים רגישה הגיע לקצה גבול היכולת שלו להתמודד עם כל הגירויים האלו ופרק כל עול במצבים שונים עד שהחליט כי הוא לא יוצא החוצה בשעות מסוימות כי הוא מפחד להתמודד עם התוצאות של עודף גירויים והתגובה המבוהלת שלו מכניסה אותו לצרות עם ההורים שלא מבינים אותו בכלל, לטענתו.

דניה דותן

דניה דותן

אני דניה,
מטפלת בלקויות למידה וקשב וריכוז.

בשיטת רביב, באמצעות תנועה, יוגה, אומנות ומתמחה בטיפול בילדים ונוער בגישה התנהגותית-קוגניטיבית • CBT • בחסות איט"ה.

כזו אני – ויסות חושי 

נולד עבור הורים לילדים עם קשיי ויסות רגשי, ויסות חושי, לקויות למידה, הפרעת קשב – כמקור תמיכה.

עבור הורים שרוצים לגדל את הילדים בנחת, עם ולצד הקשיים הנלווים, ככל שעובר הזמן – כאן תקבלו כלים להתמודדות ביומיום, בתכל'ס.

כאן תקבלו הזדמנות לשקט נפשי ולשיפור באיכות החיים שלכם ושל ילדכם, עם או בלי קשיי ויסות חושי, קשב או לקויות למידה.

לשאלות בנושא, פנו אליי בוואטסאפ: 054.22.99.000

לטור האחרון שפורסם ב YNET הורים – כניסה מפה

CBT – 

שיטת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית, Cognitive behavioural therapy, היא התערבות אקטיבית, מכוונת מטרה, ממוקדת וקצרת מועד (עד 20 מפגשים טיפוליים).

הגישה מבוססת ראיות עם פרוטוקול מובנה (אך גמיש) ושיטתי מצד אחד ומצד שני מספקת כלים טיפוליים רבים המאפשרים גמישות טיפולית תוך התאמה אישית יותר לצרכים של האדם שבא לטיפול. 

בטיפול בגישה קוגניטיבית-התנהגותית מתייחסים לתחושות כדרך לוויסות רגשות ולהירגעות. אחד הכלים של ה CBT הוא להשתמש בנשימה עמוקה, איטית, וסדורה. כלי נוסף הוא באמצעות צלילים ומוסיקה כאמצעי חשיפה מבוקרת ושיטתית. 

נשימה היא כלי עוצמתי במיוחד. נשימה מודעת היא נשימה עמוקה, לסרעפת "למקלעת השמש", שמאוד קל ללמוד איך ומתי להפעיל אותה. כמובן שזה שאנחנו נושמים משמע אנחנו חיים די תורם לעניין אבל מצד שני שכחנו איך – לנשום. לנשום באמת. להיעזר בנשימה. להרגיש טוב בעזרתה.

שימוש בתחושות גופניות כדרך להטיית הקשב – מגירוי מטריד כלשהו חזרה לנשימה שלנו. זו בעצם פעולה של הסחת דעת מתוך הטיית קשב למקומות אחרים, לגירויים נוספים שלא מעוררים חרדה. כשעושים את התהליך הזה בשיתוף פעולה עם ילד נפתח אצלו מודעות ליכולת שלו להתמקד בדברים אחרים שיסיחו את הקשב שלו למקום פחות מאיים וכך הוא ממש יוכל להתמודד גם כשרעש כלשהו סביבו מבהיל ומציף אותו. בזכות היכולת שלו לווסת רגשות מעוררי חרדה הוא ירגיש העצמה ומסוגלות לגבי עצמו. פחות קורבן, יותר בוס.

יעילות הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מוכחת על ידי ראיות ומחקרים קליניים בלבד ולכן לכל כלי שנשתמש בו יש פרוטוקול טיפולי מובנה. 

השוני של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי משיטות טיפול פסיכולוגי קונבנציונליות אחרות הוא בשילוב שבין קוגניציה (חשיבה), רגש, פעולה והתנהגות. 

במילים אחרות, לא תשבי מול מטפלת ותנתחו את השפעת זכרונות ילדות כואבים כמקור לדפוסי התנהגות ויחסים בין-אישיים בבגרות. בגישה הקוגניטיבית-התנהגותי נצא יחד לטיול עם כלים שיעזרו לנו להבין טוב יותר את מקור המחשבות והרגש. נמצא מה מפעיל אותך, נרד לשורש העניין בעזרת זכרונות מסוימים מחוויות עבר. נבחן איך חוויות עבר נצרבו בנו, הפכו עם השנים לאמונות מגבילות שמעולם לא טרחנו לערער עליהן, איך הן הפכו למחשבות מזיקות ומקובעות, לאמונות,ומופעלות על טייס אוטומט, מפעילות רגשות מאוד ספציפיים מבלי שניתן עליהם את הדעת לרגע. נבחן איך הן משפיעות על הרגש ואיך הרגש מוביל להתנהגות מסוימת בכל חוויה דומה.

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי CBT הוא תהליך מערכתי בו מטפל ומטופל עובדים יחד, מגדירים יעדים משותפים בטיפול, זוהי עבודת צוות בו מתקיימת עבודה משותפת של המטפל והמטופל במטרה לעזור למטופל להוביל שינוי בדפוסי חשיבה מגבילים ומזיקים. יחד בוחנים איך שינויים כאלו או אחרים בתגובה שלנו לאירוע מסוים משפיע על הרגש שלנו ועל ההתנהגות ובכך לשפר את איכות חייו תוך זיהוי והיכולת להגביר שליטה על תפיסות שגויות ומגבילות.
לקביעת פגישת ייעוץ ראשונה – שלחו לי הודעה קצרה ב וואטסאפ.

לחיות עם הפרעת קשב וריכוז

טיפול בעזרת גירוי צלילי – שיטת טומטיס 

לאחרונה נחשפתי לשיטת טיפול נפלאה, שעוזרת מאוד בכל הקשור לליקוי בעיבוד שמיעה, וגם לבעלי קשיי קשב וריכוז.

השיטה נקראת שיטת טומטיס, ועקרון לפיו היא עובדת הוא תוכנית של אימוני הקשבה באמצעות גירוי צלילי, בעזרת מכשיר נייד ייחודי שפותח עבור השיטה.

מטרת התוכנית האימונית היא לשפר את איכות ההקשבה, ולפתור בעיות הקשורות בקשב ובהקשבה, ללא צורך בהתערבות תרופתית.

גירוי צלילי מאמן את חלקי האוזן, מגרה את מערכת העצבים והמוח ומביא לשיפור בשליטה גופנית, תקשורת, שפה והתנהגות – תפקודים המהווים בסיס להקשבה, למידה, תקשורת ואיכות חיים באופן כללי.

במסגרת הטיפול, מתאימים לילד תוכנית אישית וייחודית, המתאימה לפרופיל שלו, כמובן לאחר אבחון ובדיקת הקשבה.

רשימה-של-קשיי-קשב-תמונה.jpg

🎵 מוזיקה לאימון הקשב

בהמשך ישיר לגירוי צלילי, מוזיקה יכולה לעשות נפלאות לאימון המוח בכל הקשור לעיבוד שמיעה לאימון הקשב.

ריכזתי כאן קישורים ל-8 קטעים מומלצים של מוזיקה קלאסית, שנבדקו מדעית ונמצאו טובים בסיוע לילדים, עם ובלי רגישות יתר לרעשים) להתרכז ולהתמקד טוב יותר.

מזמינה אתכם להתחיל להשמיע אותם ברחבי הבית או בסביבת הילדים, לא בווליום גבוה מדי, פשוט מוזיקת רקע –

  • Ludwig van Beethoven: 'Emperor Concerto for Piano, No. 5'
  • Wolfgang Amadeus Mozart: 'Symphony No. 40 in G Minor'
  • Johann Sebastian Bach: 'Brandenburg Concertos'
  • George Frideric Handel: 'Water Music'
  • Johannes Brahms: 'Concerto for Violin, D Major'
  • Antonio Vivaldi: 'The Four Seasons'
  • Peter Ilyich Tchaikovsky: 'Concerto for Piano No. 1'
  • Johann Pachelbel: 'Canon in D'

הפלייליסט שלי בספוטיפיי

לכל מי שיש רגישות יתר לרעשים וגם למי מכם שבעניין, הכנתי פלייליסט עם קטעים מומלצים להאזנה באפליקציה Spotify.

הקטעים המוזיקליים משפרים מיקוד לאורך זמן ועוזרים בוויסות שמיעתי – מוזמנים להיכנס ולהקשיב ממש כאן.

  • דבר אחד נוסף, מזכירה לכם שאני כאן בשבילכם לכל שאלה או התייעצות, גם אם זה לפרוק תסכולים או לשתף בהצלחות קטנות.

שיטת טומטיס – וידאו מעולה שמדגים את אופן השימוש במוזיקה ככלי לאמן ולווסת את הרגישות ואת קשיי ויסות חושי אודיטורי

לקביעת שיחת ייעוץ - 30 דקות ב ZOOM

על מה כל הרעש?

קושי בעיבוד שמיעתי - רגישות יתר לרעש

רגישות יתר שמיעתית יש שני ביטויים מרכזיים: 

  1. רגישות יתר שמיעתית חשופה
  2. רגישות יתר שמיעתית סמויה

 

בחשופה נראה ביטוי התנהגותי ברור: נבהלים בקלות מרעשים פתאומיים וכל רחש הכי קטן מפריע לריכוז, הם שומעים כל דבר וימנעו מאירועים שעשויים להיות עם פוטנציאל חברתי.

 שני הגירויים המעוררים הכי הרבה אמוציות אצל אנשים הסובלים מרגישות לרעשים הם רעש של אכילה עם רעש של לעיסה.

רעשים נוספים הם רעשי הרחה, נחירות וגם ליקוקים – מעניין שכולם רעשים המקושרים אף הם לפה ולאף.
תחושת סטרס, תוקפנות וחרדה.

*חשוב לציין שמדובר בצלילים שבדרך כלל לא מפריעים לאנשים, אך האדם הלוקה ברגישות יתר לרעש לא שומע כמעט כלום מלבד הצליל. זה מפריע בריכוז, זה משתלט על הכל, מסיח דעת או צורם בדרך בלתי נסבלת.

אדם בעל רגישות יתר שמיעתית חשופה הוא בעל סיכויים גדולים יותר להגיב בבהלה לרעשים שקורים בסביבה. בייחוד פתאומיים ולא צפויים.

אני בעצמי מתמודדת עם רגישות יתר לרעש  שמצחיק את הילדים שלי בטירוף והודות לאקוסטיקה ממש גרועה בבית מצאתי שגם אני נבהלת בעצמי מרעשים פתאומיים בעוצמה לא סבירה.
כאחת עם רגישות יתר לרעש אני יודעת להגיד שאנחנו עושים מלא רעש! העולם שלנו מלא ברעשים פתאומיים. צלצול בפעמון הכניסה לבית יכול להוביל להתקף לב ברגעים מסוימים. אם אני מחזיקה צלחת אוכל היא תישבר על הרצפה מהעוצמה של הנפילה. בואו נגיד שהילדים שלי גילו אוצר גלום להרים את המורל בבית – והם מנצלים כל הזדמנות להבהיל אותי (בקטע מביך). 

פעמים רבות גם האדם עצמו לא יבין מדוע הוא מפחד ממשהו מסוים. הוא יכול לתת לפחד שלו סיבות רציונליות אחרות ובכך לא להבין מה עומד מאחורי הפחד. אדם עם רגישות יתר לרעש יש לו סיכוי גבוה יותר להרגיש חששות פחד, להימנע מללכת למקומות מסוימים, לפתח חרדה מיציאה מהבית ומפגשים עם אנשים שלא יבינו "על מה כל הרעש"

זכרו! לילדים צעירים יש אוצר מילים מוגבל ביחס לאדם מבוגר ולעיתים קרובות הם לא ידעו לומר לכם או לסביבה למה הם מפחדים מרעש כזה או למה הם מסרבים ללכת למסיבת יום הולדת – לילדים צעירים צריך לתת כלים להביע את התחושות עם הרבה סבלנות, משחק עם בובות, עם ציור וזמן

תיאור של תחושות עמוקות ומופשטות כמו איך אתה שומע את הצלילים סביב ובאיזו עוצמה יכול להיות מורכב מדי עבור ילדים ומבוגרים. 

כשאדם מבוגר קורא לילד שוב ושוב ולבסוף שואל "למה אתה לא עונה לי כשאני קוראת לך?" קרוב לוודאי בחוסר סבלנות – התסכול ברור ומובן אבל נובע מבורות או ידע חלקי – חשוב לעצור את כדור השלג הזה מבעוד מועד ולקבל אבחנה מדויקת של הקשיים השונים בעיבוד חושי בנוסף להדרכה וליווי פרטני ו/או משפחתי בנושא ויסות חושי ממוקד בקשיים בעיבוד שמיעתי, התאמות סביבתיות ישיבה בכיתה ליד הקיר ולא באמצע או במרכז ובעדיפות לשורה הראשונה, תקרה אקוסטית, קלינאית תקשורת לשיפור יכולת שפתית לשגרת חיים מותאמת לצרכים הייחודיים לכם.    

הלקות היא בהקשבה, בעיבוד התקין של השמיעה. הפרעה הנובעת מבעיה בעצבים המובילים מהאוזן למרכזי עיבוד גבוהים במוח.

מי שהילד שלו סובל מקושי בעיבוד שמיעתי יכול להעיד שהקושי מתרחש בעיקר במצבים אקוסטיים קשים, כלומר על רקע רעש. ברחוב, בגינה הציבורית או בכיתה (הילדה לא עונה כשקוראים לה או נראית מנותקת).

עד כמה קושי בעיבוד שמיעתי משפיע על חיי תינוק-ילד-מתבגר-מבוגר? 

קושי בעיבוד שמיעתי מעכב את רכישת הבסיס להתפתחות תקינה של שפה ודיבור. ללא רכישה תקינה של הבסיס התקשורתי-מילולי יווצר עיכוב לפיתוח מיומנויות שפתיות כמו קריאה וכתיבה – קריטי לתפקוד ומיצוי יכולות אישיות.

קל מאוד לבלבל את ההפרעה הזאת עם הפרעות אחרות כמו הפרעת קשב או הפרעה שפתית בגלל שאחד הביטויים של הקושי הוא בזיכרון ובקשב שמיעתי. 

קושי בעיבוד שמיעתי או רגישות יתר לרעש יכול ללוות הפרעות אחרות כמו דיסלקציה, איחור התפתחותי או אוטיזם, ולכן אבחנה מבדלת היא קריטית, בעיקר כדי לספק לילדים טיפול ופתרונות מתאימים.

רגישות לרעש חזק - סימנים לליקוי בעיבוד שמיעתי – שפתי

הסימנים הבולטים לליקוי בעיבוד שמיעתי, אלו הם סימנים שכיחים יכולים להופיע גם אצל ילדים שלא חווים קושי בוויסות.

רשימת הסימנים לרגישות לרעש חזק מובאת כאן כדי להעלות את המודעות לנושא, להעלות אפשרות שהספק עשוי להתברר כאמיתי. אם המאמר יצליח להניע הורים לקבל אומץ לפנות לאבחון, לקבל ייעוץ וליווי בנושא ליקויים בעיבוד שמיעתי, לקבל תשובות לשאלות לא פתורות, להתמודדות עם השלכות ממצאי אבחון לקיומה של ליקוי בעיבוד שמיעתי, אבל אין להתייחס לרשימת הסימנים כאל אבחון או קביעה מוחלטת. הרשימה היא לנסוך אומץ לעשות את הצעד בכיוון הנכון, לקבוע שיחה עם רופא משפחה, להתייעץ ולאבחן כדי לתת מענה מותאם לקשיים ספציפיים. להפחית את העומס הרגשי הנלווה לחיים בתחושת תסכול מתמשך וחוסר הבנה ולהתקדם כדי שגם אתם תזכו לגדל את הילדים שלכם בנחת, ככל שעובר הזמן.

  • חוסר יכולת לאתר את מקור הקול הקורא 
  • חוסר יכולת לזהות קולות של אנשים
  • קושי בהבנה וזיכרון של דברים שנאמרו או נקראו, לפעמים מלווה בבקשה לחזור על ההוראות
  • קושי בהבחנה בין קולות או מילים שונות
  • קושי בסינון קולות אחרים בזמן שמקשיבים למישהו שמדבר
  • חוסר נעימות לשמע קולות חזקים, פתאומיים, מתכתיים או צורמניים
  • קושי בתיאור רעיונות במילים
  • דיבור ללא קשר לנושא או בלי לחכות לתור
  • צורך בקבלת אישור במבט לפני מתן תשובה
  • קושי לחזור על דברים שנאמרו אך לא הובנו, עשוי להפוך לתסכול, כעס או וויתור
  • קושי לדבר בהדגשה ובבירור
  • קושי בקריאה, בייחוד בקול רם (היתכנות לדיסלקציה)
  • יכולת הדיבור יכולה לעיתים להשתפר לאחר הרבה מאוד תנועה.
הפרעת קשב וריכוז - יש פתרונות שעוזרים

אשמח לקבל פידבקים על השיטות השונות שרשמתי כאן, על הפלייליסט ובכלל.

באתגרים עם מכנה משותף, ידע ומודעות בנושא חוש השמיעה ועיבוד שמיעתי, הידיעה שאנחנו לא לבד עם הקשיים היא מנחמת מאוד. למשפחה המתמודדת עם ילד בעל רגישות לרעש חזק, כזה משבש את היומיום שלו ושל משפחתו, שכולם כועסים סביב, לא בהכרח מאמינים לו והוא מסתובב עם ים רגשות אשם ודימוי עצמי בקרשים – קהילה עם ילדים ומשפחות שעוברות מסלול דומה יתן מענה ותמיכה. מקור כח ומתוך הבנה כנה ואמיתית של מה שעובר עליו, עליהם. ניסיון אישי מקרב בין אנשים שאחרת היו מתמודדים עם זה לבד. 

  • השמעת רעשים: אנו מצפים שמי שרגיש שמיעתית יהיה שקט אך יש אנשים בעלי רגישות שמיעתית שמשמיעים רעשים כדי להתגבר על הרעש סביבם. ילדים אלו יכולים להיות עם נטייה של סגירה עצמית. הילד מגרה את עצמו על ידי השמעת קול וזה עוזר לו להסגר קצת ולהיות בתוך עצמו. גם כשהילד נמצא לבד בחדר הוא יכול להמשיך להרעיש

     

  • דיבור בלתי פוסק: דיבור אינסופי. זו לא שיחה. הילד עם רגישות לרעש חזק מספר ומספר ללא הפסקה ולא נותן לשני לדבר

     

  • נקישת שיניים: ישנם ילדים שנוקשים את שיניים וכך הרעש שהם שומעים בתוך האוזן הוא חזק. הוויברציות עוברות דרך עצמות הגולגולת לשבלול שבאוזן ולכן הצלילים שהם שומעים הם שונים וחזקים יותר ממה שאחרים שומעים. גם הקול שלנו שונה בצורה בה אנו שומעים אותו ובצורה בה שאר האנשים שומעים אותו. אנו לא שומעים את עצמנו דרך עור התוף אלא דרך השבלול. אנשים בדרך כלל מופתעים לשמוע את קולם המוקלט

 

  • קולניות: אנו מצפים שמי שרגיש שמיעתית עם רגישות לרעש חזק יהיה שקט, אך בדרך כלל ההיפך הוא הנכון ואותו אדם מדבר בקול רם ובעוצמה גבוהה. זה יכול להעיד על בעיית שמיעה, אך זה מעיד גם על סגירת קשב שמיעתית שהקול שלהם עולה מעבר לסגירה. האדם מווסת את עוצמת הקול שלו, בצורה לא מודעת, בהתאם למקום שבו הוא נמצא

ללמוד להתעלם מרעשים - רגישות לרעשים אצל ילדים

יש לי דוגמא ממש מוצלחת לאיך רגישות לרעשים אצל ילדים יכולה לשבש את היחסים עם החברים, בלימודים, לגרום לילד להרגיש שהוא לא עוזר אז אי אפשר לסמוך עליו ועוד תחושות קשות. שהיה אפשר לפתור עם מעט תשומת לב.

הילד שלי למד בכיתה א-ב בבית ספר אנתרופוסופי שם כל בוקר מסדרים את כל השולחנות והכסאות כך שרחבת הכיתה פנויה למעגל בוקר. 

אחרי שסיימו הילדים היו סוחבים שוב את השולחנות והכיסאות לסדר הרגיל שכולנו מכירים.

כל בוקר.

רגע לפני שעזבנו את בית הספר היה אירוע שבו ההורים בילו שלוש שעות עם הילדים וכך יכירו קצת את היומיום שלהם. אחרי גרירת השולחנות והכיסאות לצידי הקירות ראיתי את הבן שלי והזדעזעתי. 

אחרי אותו יום הוא לא חזר לכיתה. פשוט לא הייתי מודעת לעוצמת הרעשים שגרירה 15 שולחנות ו- 30 כיסאות מסוגלים לייצר. הרעש היה בלתי נסבל. צורם. מחריש אוזניים. הבן שלי ואני הקשבנו לבקשה להביא את השולחן שלנו אז באנו להרים אותו וכמו כולם רעש מצמרר שהבן שלי היה חייב לכסות את האוזניים ולכן לא יכול לעזור לסחוב את השולחן מה שאילץ אותי לגרור אותו גם. 

עזבתי את השולחן ויצאנו החוצה. שאלתי אותו אם זה ככה כל בוקר. 

התשובה הייתה "כן"

שאלתי מה הוא עושה כשאומרים לו לגרור והרעש כואב מידי. הוא אמר שנוזפים בו כי הוא לא סוחב ועוזר כמו כולם.

איך הוא אמור גם להגן על האוזניים שלו וגם לעזור לפנות את הכיתה?

ברור שהוא לא יכול. הידיים שלו תפוסות.

ואף אחד בשנתיים האלו לא חשב להציע לו עזרה

או להכין את המעגל בסוף כל יום לימודים וכך לחסוך את הבלאגן דבר ראשון על הבוקר. כל בוקר.

אולי להציע שיביא אוזניות שמסננות רעשים?

לצאת מהכיתה לכמה דקות?

כלום.

זה היה האירוע שחתם סופית את היחסים שלנו עם הגישה האנתרופוסופית. אבל זה לפעם אחרת. 

אז כשיש רגישות לרעשים אצל ילדים – אל תחשבו שהוא יכול ללמוד להתעלם מרעשים. 

אין גלולת פלא  למי שסובל מ רגישות לרעשים. 

הבעיה היא לא באדם הסובל אלא באקומודציה שמתאפשרת לו באותה סיטואציה. 

מה כן? למדתי לאמן את הילד שלי בבית, יום יום בתרגילים שמשפרים משמעותית את האופן בו הרגישות לרעשים נקלטת אצלו. התרגילים הם תרגילים וסטיבולריים (האוזן הפנימית) ואני משלבת תרגילי יוגה ותנוחות מסוימות שממש עושות שינוי ביכולת שלו להתמודד עם רעשים חזקים ומפתיעים. 

שמי דניה דותן, מתמחה בגישה התנהגותית-קוגניטיבית CBT ומטפלת רגשית בילדים ומשפחה, בהדרכת הורים והנחיית קבוצות טיפוליות. משלבת יוגה (מדריכת יוגה לילדים) תנועה, שיטת רביב לשיפור מיומנויות קוגניטיביות וגם טיפול באומנות. 

מזמינה אתכם ליצור קשר ולמלא את טופס הפרטים שלכם – אוכל לעזור לכם גם עם רגישות לרעשים אצל ילדים. 

מה הורים יכולים לעשות, פתרונות אלטרנטיביים - רגישות יתר לרעש אצל ילדים

ילדי APD – רגישות יתר לרעש אצל ילדים – הם בדרך כלל סוגרים את עצמם ולא עונים להוריהם, ולכן ההורים צועקים אליהם כל הזמן – תגובה גורמת להחמרת המצב. 

ההנחה שאנו משתלטים על קהל בעזרת הגברת הקול היא מוטעית. בדרך כלל כשהמורה צעקנית הכיתה תהיה רועשת. מורה שמדבר.ת בשקט, הילדים בכיתה יהיו רגועים יותר. כשהמרצה מדבר בלחש אנשים מתאמצים להקשיב ולעקוב אחר דבריו ובכך פותחים את הקשב.

כשהגננת מספרת סיפור בגן ומשנה את האינטונציה והעוצמה של קולה היא גורמת לילדים להקשיב בריכוז ובכך פותחת את הסגירה שלהם. 

אפשר גם לבצע שינויים מסוימים בחיי היומיום שלכם שיוכלו לעזור לילד, כמו:

  • לדבר אל הילד מקרוב – ה לדבר בלחש, דבר שמאלץ את הילדים להקשיב
  • להכין שיעורי בית בסביבה שקטה חסרת גירויים
  • לחלק את המסרים שלכם לחלקים, ולוודא שכל חלק יהיה פשוט וקצר
  • להתרחק ממוקדי רעש בזמן שיחה או לימודים (חלון, דלת, קבוצת ילדים, רדיו או טלוויזיה)
  • לבקש מהמורה להושיב את הילד בקרבתה
  • ללמוד חומרים חדשים ביחידות מידה קטנות וממוקדות

כיוון שהחיים לא מתנהלים בחדר הטיפולים, בין טיפול שבועי אחד לבא אחריו, הורים שמתמודדים כעניין שבשגרה עם רגישות יתר לרעש אצל ילדים, יש זכות גדולה לקדם את היכולות של ילדם ולעזור להפחית רגישות יתר לרעש אצל ילדים גם במרחב הביתי. כדי להשיג תוצאות טובות חשוב לשלב את הטיפול בערוץ השמיעתי יחד עם הטיפול הוסטיבולרי. 

טיפולים וסטיבולריים: גלגולי עיפרון, הליכת דוב, עמידת ראש, עמידת ידיים, סיבובים (כמו שילדים אוהבים לעשות ורובנו מבוהלים מהרגע בו סחרחורת מה הסיכוי לאבד שיווי משקל תגיע בסוף) וגם קפיצה בטרמפולינה כמה דקות בבוקר – אלו הטיפולים החשובים ביותר לקשב שמיעתי

טיפולים בערוץ השמיעתי: העיקרון של טיפול קיים גם בערוצים חושיים אחרים.

מטרת הטיפול: לגרות את השמיעה בצורה הדרגתית תוך שימוש באוזניות. מערכת השמיעה מווסתת, מסננת ומבליטה את האות על גבי הרקע. אוזניות מפחיתות את יכולת השמיעה שלנו, את הסביבה ואת רעשי הרקע, ובמקביל מגבירות את ההתייחסות שלנו למה שמשודר בהן

אופן הטיפול:

מוסיקה / מלל: נשמיע מוסיקה ללא מילים במטרה להגיע להקשבה פתוחה ככל האפשר ולא להתניות של סגירה ודחייה. 

ילד בעל רגישות יתר נחשף ליותר רעשים של האנשים שסביבו (הורים, אחים). 

תינוקות רגישים מרגישים אי נוחות דווקא עם הצלילים של האנשים הקרובים אליהם והם עלולים לפתח את האנטי והסגירה דווקא כלפי המלל שמקיף אותם מצד ההורים והאחים. מפתיע, נכון? 

כששומעים מוזיקה ללא מילים ערוצי הקשב נפתחים יותר. לילד יכולה להיות בעיה עם שפה והבנת השפה וערוץ המוסיקה נקי מהצורך להבין. יש צורך רק להאזין. 

סוג הצלילים: כדאי להשתמש בצלילים שבדומה לקול האדם הם מתמשכים ולא בדידים. צורך זה מכתיב את כלי המוסיקה שנשתמש בהם. לא נשתמש בתופים, בכלי 

רגישות יתר לרעש אצל ילדים היא נושא שעשוי להתפספס כי ״עשו בדיקת שמיעה בבית הספר והכל בסדר״ ובקלות להפוך לאתגר מגביל שלא מקבל התייחסות ראויה ונסחב איתנו לתוך הבגרות. 

אם יש ספק, אין ספק!

הבאתי במאמר את הסימנים שמרימים לנו שלט ״עצור״ להתייחסות רצינית יותר לעניין. 

רגישות לרעשים דורשת בדיקה, אבחון של מטפל מוסמך בקשיי ויסות חושי עם רגישות אודיטורית (זכרו, אין אבחנה ללקות בויסות חושי. יש הערכה של הקשיים החושיים.) והכי חשוב – אימון רגשי-טיפולי-שמיעתי מובחן וספציפי במיקוד על רגישות יתר לרעש אצל ילדים.

לטיפולכם.

מארז למידה והעשרה

שני סרגלי קריאה

שני משפרי אחיזת עיפרון

קופסת 50 חידות מתגרדות

85₪

שתפו ועזרו להורים נוספים בהתמודדות היום יומית עם ילדי קש"ר, לקויות למידה וקשיי ויסות חושי – לגדל ילדים בנחת!