שלושת החושים הנסתרים – פרק א'

שלושת החושים הנסתרים – פרק א'

מהי חווית החיים של ילדים עם אתגרים במערכת הוויסות החושי?

איך ולמה הם מגיבים בדרך שונה, בסיטואציות שלכאורה "צריך" להגיב ולהתנהג אחרת?

לרוב, התשובה לכך מסתתרת בהבנה קצת יותר מעמיקה של שלושה חושים "נסתרים" – אלו הן שלוש מערכות חושים פנימיות, ביולוגיות, שיש לכולנו, אך יכולות לפעול בצורה שונה אצל ילדים שונים, ולגרום להם לחוות ולפרש את המציאות אחרת ממה שאנחנו חווים אותה ביומיום.

הכוונה ב"שלושת החושים הנסתרים" היא לכך שמערכות חושים אלו פחות מדוברות (מסיבות שונות). הרי מגיל חמש אנחנו לומדים רק על חמשת החושים: ראייה, שמיעה, מישוש, טעם וריח לכן שלוש מערכות החושים האלו לא ממש ידועות לרובנו.

שלוש מערכות חושים פנימיות – מספרות לנו על מה שנעשה בתוך הגוף. הן מתווכות בין הפנים לחוץ, לעומת 5 החושים "הרגילים" שמספרים לנו על מה קורה בסביבה: ריח של גשם, מגע נעים על פני העור, תחושת השמש על הגוף, טעם של גלידה ועוד.

כל ילד לומד כבר בגן לשנן את חמשת החושים: טעם, ריח, מגע, ראייה, שמיעה (לא בהכרח בסדר הזה). עם זאת, שלושת החושים הנסתרים מקבלים מעט מאוד הכרה אם בכלל, אף על פי שיש להן השפעה עצומה על איך אנחנו מרגישים ומתנהלים ביום יום.

כדי להנגיש את המידע החשוב הזה – שלוש מערכות החושים הנסתרות – להורים נוספים, אני מציגה בפניכם טרילוגיה של מאמרים. פרק לכל מערכת חושים נסתרת אחת.

שלושת החושים הנסתרים:

  • מערכת חושים וסטיבולרית Vestibular
  • מערכת חושים פרופריוספטיבית Proprioceptive
  • מערכת חושים אינטרוספקטיבית Interoceptive

 

בנימה אישית, עבורי הידע הזה היה מאיר עיניים בצורה משנת חיים, עד כדי כך. הבנה מעט יותר מעמיקה של המערכת החושית של הילד שלי, פתאום פתחה לי את הראש לכיוונים חדשים של מחשבה, ובעיקר המיסה אשמה, התנגדות, כעס ואכזבה.

פתאום הבנתי מחדש הרבה מאוד סיטואציות שקרו בבית, והיה שם רגע אמיתי של חסד.

רגע לפני שצוללים, חשוב לי לציין שהמידע שמוצג בטרילוגיה מבוסס על תרגום מאמרים מקצועיים בתחום ועל תוכן מקצועי מגישתו של רמי כץ:

הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית שתרמה לשיפור המשמעותי ביותר אצלנו בבית, מהיכרותי – גם עבור ילדים רבים נוספים.

המאמר הראשון בטרילוגיה:

שלושת החושים הנסתרים – פרק א' – מערכת וסטיבולרית

המערכת הווסטיבולרית היא חלק מהמערכת שאחראית על שיווי המשקל של הגוף.

בפרק א' בטרילוגיה על שלושת החושים הנסתרים נעסוק ב – מערכת וסטיבולרית.

מתי אפשר ממש להרגיש ולחוות את הנוכחות שלה? בעיקר בתנועה.

איפה היא ממוקמת? המערכת הווסטיבולרית נמצאת בתוך האוזן הפנימית, ומורכבת מקריסטלים קטנים ועדינים שצפים בתוך נוזל המושפע מתנועה.

מהי הגדרת התפקידים שלה? אחראית קואורדינציה, שיווי משקל, יציבה ומנח הראש והגוף.

יש לך בחילה בנסיעה ממושכת באוטו? קרה שהקאת בשיט בגלל אי יציבות ותנודתיות של הים? המערכת האחראית על התחושות האלו היא מערכת וסטיבולרית, בחילה והקאה זו הדרך של הגוף להפסיק את התנועה ולחזור ליציבות מלאה.

בזכות המידע שהמערכת הווסטיבולרית מפענחת – תנועות ראש, מצב הגוף ביחס למרחב ועוד רמזים, המוח שולח פקודות לאיברים ומהן התנועות הנדרשות כדי לשמור על הגוף יציב ומאוזן.

רשימה חלקית, הפקודות שהמוח שולח לאיברים בגוף הן:
מיקוד המבט – לראות ברור כשאנחנו בתנועה
מתח השרירים ואופן היציבה – לדעת לתקן את העמידה או התנועה כך שלא ניפול
אופן התנועות של גפיים – גרביטציה – מה למעלה, ומה למטה
קואורדינציה – היכולת לתאם בין תנועות בגוף שקורות בו זמנית

בזכות המידע שהמערכת מעבירה למוח מתקבלות החלטות רבות לגבי האופן שבו הילדים שלנו מארגנים ומניעים את הגוף שלהם: בין אם בתנועתיות יתר, או לחילופין – ברגישות גבוהה (לגירויים מבחוץ) שמובילה להסתגרות ולהימנעות.

מערכת מאוד מאוד משמעותית, כבר אמרנו?

חוץ מהקשר לשיווי המשקל ולהתמצאות במרחב, למערכת הווסטיבולרית ישנם קשרים למערכות נוספות בגוף.

חלק מהקשרים המשמעותיים והמעניינים ביותר בעיניי הם:

הקשר לעוררות הכללית של הגוף

תנועתיות יכולה להשפיע על רמת העוררות של כלל הגוף, כאשר ילדים שונים זקוקים לרמת תנועה שונה כדי להתעורר או כדי להירגע.

ישנם ילדים, בעלי חוסר במערכת הוסטיבולרית, שזקוקים לתנועה כדי להרגיע את עצמם. כך לפעמים אפשר לראות ילד שמטלטל את עצמו בחוזקה, לרוב לקראת זמן השינה. מי שמסתכל מהצד יחשוב שתנועות אלו מעירות את הילד בעוד שבעצם – זה מה שעוזר לו להירגע.

ביטוי הקושי – שינויים קוגניטיביים

• קושי בריכוז ובתשומת לב, נטייה להתפזר
• שכחה ואיבוד הזיכרון הקצר
• בלבול, חוסר התמצאות, וקשיים בניווט במרחב או הוראות
• קושי במעקב בשיחות, בפגישות וכדו', במיוחד כשיש תנועה או רעש רקע
• תשישות פיסית ונפשית הרבה מעבר למצופה במצב נורמלי

הקשר לארגון וויסות טונוס שרירים, יציבה וקואורדינציה

המוח מווסת בכל עת את מתח השרירים בגוף שלנו, בהתאם לסוג התנועה שאנחנו רוצים לבצע, והכוח הנדרש להפעלתה. כמו במצב שבו אנחנו מתכוננים להרים מזוודה שנראית מאוד כבדה, ומגייסים הרבה כוח כדי להרים אותה. בפועל, אם המזוודה תהיה קלה יותר ממה שחשבנו, כל הכוח שנאסף לא ימצא ביטוי והגוף יעוף אחורה.

המערכת הוסטיבולרית גם מעבירה מידע על כיוון כוח המשיכה, כמו ברחוב שבו יש שיפוע, כל הגוף נוטה קדימה כדי לאזן את שיווי המשקל.

ביטוי הקושי ב – חוסר שיווי משקל ואי התמצאות במרחב

• חוסר שיווי משקל, מעידה, קושי ללכת בקו ישר או לפנות
• קושי בקואורדינציה או גמלוניות
• קושי בעמידה זקופה, נטייה להביט לקרקע כדי לוודא מיקום הקרקע
• הראש לפעמים מוחזק בנטייה הצידה
• נטייה בזמן עמידה לגעת או להחזיק במשהו, ובזמן ישיבה להחזיק בראש
• רגישות לשינויים במשטח ההליכה, או לשינויים בהנעלה
• כאבים במפרקים עקב המאמץ לשיווי משקל
• קושי במציאת תחושת יציבות במרחבים פתוחים

הקשר עם הראיה ועם תנועות העיניים

השילוב בין המערכת הוסטיבולרית לבין מערכת הראייה מאפשר לנו לדעת מי זז במרחב: אני, החפץ שלפני (קרוסלה, לדוגמא), או גם וגם.

ביטוי הקושי ב- חוש הראייה

קושי במיקוד, בפוקוס ובמעקב אחרי אובייקטים
מילים ודברים על הדף קופצים, שטים או נראים לא ברורים, או כפולים – קושי שונה מדיסלקציה, פחות מוכר ולכן הרבה פעמים לא מאובחן כראוי
חוסר נוחות בסביבות שבהן עומס ויזואלי כמו בתחבורה, קהל, חנויות וצורות שחוזרות על עצמן
רגישות לאור, סנוור, אורות מהבהבים; אור של פלורסנט יכול במיוחד להפריע – עבורי, פלורסנט זה אחד הסיוטים!
רגישות לסוגים מסוימים של מסכי מחשב וטלוויזיה
נטייה להתרכז בחפצים קרובים וחוסר נעימות מצטברת כשמתרכזים בנקודה במרחק
עלייה בעיוורון לילה, קושי ללכת בלילה
ירידה בראייה תלת ממדית

לקשיי ויסות חושי של המערכת הוסטיבולרית יש השפעה גדולה על מהלך תקין של השגרה, קשיים שיוצרים שינויים פסיכולוגיים משמעותיים אצל ילדים ומבוגרים כאחד.

זוהי רשימה חלקית:
• ירידת בהסתמכות עצמית, בביטחון עצמי, בתחושת המסוגלות ובכבוד עצמי
• חרדה, בהלה, הימנעות ובידוד חברתי
• דיכאון

שינויים מיידים שאפשר להבחין בהם יחסית בקלות:
• בחילות והקאות
• תחושת מחלת ים, ערפול חושים, תחושת שכרות
• בחילת נסיעות
• תחושת מלאות ולחץ באוזניים
• כאבי ראש
• דיבור לא ברור, מרושל

*אדם עם פגיעה באוזן הפנימית לא בהכרח יחווה את כל התסמינים, ואף יכול לחוות תסמינים נוספים. יכולה אפילו להיות פגיעה באוזן הפנימית ללא תסמינים חמורים או אפילו ברורים.
חשוב לציין שרוב התסמינים הפרטניים יכולים להיגרם גם ממצבים רפואיים לא קשורים.

הסוג וחומרת התסמינים יכולים להיות שונים מילד לילד (מאדם לאדם). יכול מאוד להיות שילדים צעירים לא יוכלו אפילו לתאר את מה שהם מרגישים למילים לכן יגידו שהם לא-קשובים, עצלנים, חרדָתיים ומחפשי תשומת לב.
יתכן שיתקשו בקריאה ובחישובים פשוטים. התפקוד בעבודה, בבית הספר, ובחיי היום-יום נפגעת ויש אנשים שקשה להם אפילו לצאת מהמיטה.

דניה דותן

דניה דותן

אני דניה,
מטפלת בלקויות למידה וקשב וריכוז.

בשיטת רביב, באמצעות תנועה, יוגה, אומנות ומתמחה בטיפול בילדים ונוער בגישה התנהגותית-קוגניטיבית • CBT • בחסות איט"ה.

כזו אני – ויסות חושי 

נולד עבור הורים לילדים עם קשיי ויסות רגשי, ויסות חושי, לקויות למידה, הפרעת קשב – כמקור תמיכה.

עבור הורים שרוצים לגדל את הילדים בנחת, עם ולצד הקשיים הנלווים, ככל שעובר הזמן – כאן תקבלו כלים להתמודדות ביומיום, בתכל'ס.

כאן תקבלו הזדמנות לשקט נפשי ולשיפור באיכות החיים שלכם ושל ילדכם, עם או בלי קשיי ויסות חושי, קשב או לקויות למידה.

לשאלות בנושא, פנו אליי בוואטסאפ: 054.22.99.000

לטור האחרון שפורסם ב YNET הורים – כניסה מפה

מהי רגישות-יתר וסטיבולרית?

ילדים בעלי רגישות יתר במערכת הוסטיבולרית ישאפו לצמצם את התנועות שלהם במרחב וימנעו מפעולות ש"מטלטלות" את המערכת יותר ממה שהם יכולים לשאת.

לדוגמא:

הימנעות מקפיצה ממקומות גבוהים

ריצה מהירה

משחק בנדנדה ובקרוסלה בגינת המשחקים

הימנעות ממקומות הומי אדם

דילוג מעל מכשול במדרכה

במקרים מסוימים המצב יביא להימנעות של ממש מחוויות חדשות שדורשות כניסה לשדה לא מוכר, ובוודאי אם הן כרוכות בפעילות נמרצת של הגוף או בחוסר שליטה על מהלך האירועים (כמו ברכבת הרים בפארק השעשועים).

זו אינה אשמתם, כמובן. המערכת שלהם מאוד רגישה, גם לתנועות הקטנות ביותר, ולכן מעוררת בגופם תחושות מאוד לא נעימות גם בחשיפה לגירויים יחסית קלים.

לחיות עם הפרעת קשב וריכוז

מהו חסר בתחושה/ תת-תחושתיות וסטיבולרית?

כשיש חסר תחושתי הילד יחפש פיצוי: חיפוש סנסורי – הימצאות בתנועה מאוד חזקה ומורגשת.

הם יהיו יותר פעלתניים וקופצניים

יקחו יותר סיכונים בפחות פחד

יתקשו לשבת על הכיסא בשקט לאורך זמן

יקפצו באומץ ממקומות גבוהים

יסתובבו במהירות על הקרוסלה

יצפו בטלוויזיה תוך כדי שהם קופצים על הספה או עומדים על הראש

המערכת שלהם מסוגלת לשאת את זה בקלות, והם לוקחים אותה לשיא הפוטנציאל.
חשוב לזכור: ילד בעל תת-רגישות תחושתית צריך לנוע הרבה יותר מילד אחר כדי להרגיש את התנועה.

ההתנהגות הפרועה היא לא הבעיה שלו, אלא הפתרון שלו לבעיה.

בדומה לילדים עם רגישות-יתר, גם ילדים עם תת-רגישות אינם "אשמים" בהתנהגות שלהם. כך שזה לא יעזור אם נכעס, נתאכזב, נגביל או נכריח. הדרך הנכונה היא לנתב את הכוח ולא ללכת נגדו, וכמובן להיעזר בטיפול מקצועי במידת הצורך.

לרובנו הילד יראה היפראקטיבי. לכן, אם נלך לרופא שלא יהיה ערני מספיק לניואנסים, לדקויות, בפעילות של הילד ייתן אבחנה של הפרעת קשב וריכוז וטיפול תרופתי שלא תואם את הקושי של הילד (מאבחן/ת או רופא/ה מיומן/ת בוויסות חושי ידע לזהות פעילות עודפת שנובעת מקשב וריכוז לעומת פעילות עודפת וחיפוש סנסורי הנובע מתת-תחושתיות במערכת הווסטיבולרית).

לכן, אם האבחון נעשה מהר מדי ולא עלו שאלות בנוגע לשיווי המשקל, קואורדינציה, אופי הפעלתנות יתר וכו׳ –
אם יש לכם ספק – אין ספק.

כל מה שהדבר דורש מאיתנו, ההורים, הוא ערנות. ומקסימום תיגשו לקבל אבחון נוסף מרופא/ה אחר/ת. תלכו לעוד עשרים אבחונים אם זה מה שצריך כדי לדייק את האבחנה.

הכל בסדר.

רשימה-של-קשיי-קשב-תמונה.jpg

מהן אפשרויות לטיפול בקשיי ויסות חושי במערכת וסטיבולרית?

תנועה. תנועה. תנועה. כדי להשיג רגיעה וחדות קוגניטיבית של ילדים צריך לאפשר להם לזוז.

ליתר דיוק, צריך לאפשר להם להניע את המערכות הסנסו-מוטורית שלהם בעזרת משחק והתנסות בפעילויות מגוונות שמפעילות את החושים ואת השרירים.

ילדים זקוקים להרבה זמן תנועה. כדאי לשלב משחקי תנועה גם במהלך שיעור "סטנדרטי". כדי שלא ייווצר מצב של חסך בתנועה מורים יכולים לשלב בכיתה מרחב לפעילות וסטיבולרית (לא צריך בשביל פינה כזו יותר מכמה אביזרים פשוטים): מזרון להתגלגל עליו בסיבובי עיפרון מצד לצד. אפשר לתרגל זיכרון ושליפה תוך קפיצות בחבל קפיצה. שלושה כדורים קטנים שאפשר להתמסר איתם תוך כדי שאלות.

ליווי רגשי – טיפול רגשי CBT – פסיכולוג משפחתי – טיפול פרטני – הדרכת הורים
לפחות שניים מתוך הארבע אפשרויות שציינתי חשובות מאוד לתהליך תקין של התמודדות אל מול הקשיים, של הילד/הילדה עם עצמו/עצמה, של הילד עם הוריו ואם אפשר להוסיף בני משפחה קרובים נוספים – רק טוב.

שיקום וסטיבולרי – פיזיותרפיה וסטיבולרית – VRT
פיזיותרפיה וסטיבולרית – VRT
תרגול ואימון יומי של תרגילים מסוימים של הגוף, הראש והעיניים, כדי שהמוח ימשיך לזהות את האותות מהמערכת הוסטיבולרית, וישלב עם המידע מהעיניים והפרופריוצפטורים.

*התרגילים יהיו בהתאם לקשיים הספציפיים של האדם

תרגול ביתי
כחלק מהשגרה היומית: תרגול בבית מהווים לעיתים קרובות חלק חיוני של הטיפול. את ההנחיה לתרגילים, לרמתם ולתדירות הביצוע רצוי לקבל מפיזיותרפיסט וסטיבולרי או תעסוקתי, בתוספת תוכנית כושר לשיפור האנרגיה והפחתת הלחץ.

פרטים נוספים:

באנגלית: באתר vestibular.org

בעברית: ובאתר התמיכה להפרעות וסטיבולריות VeDA

בחלק ב' בטרילוגיית החושים הנסתרים – נמשיך עם המערכת הפרופריוצפטיבית. או למה הילד לועס את שלט הטלוויזיה ואת שרוולי החולצה?

ביי בינתיים

לקביעת שיחת ייעוץ - 30 דקות ב ZOOM

מארז למידה והעשרה

שני סרגלי קריאה

שני משפרי אחיזת עיפרון

קופסת 50 חידות מתגרדות

85₪

שתפו ועזרו להורים נוספים בהתמודדות היום יומית עם ילדי קש"ר, לקויות למידה וקשיי ויסות חושי – לגדל ילדים בנחת!