רגישות למגע בעור - חשיבות של מגע

אנחנו הרבה פעמים לא מבינים. כועסים על הילד ועל הדרך של הילד להגיד שיש לו רגישות למגע בעור. למה הוא מתנגד? בדרך-כלל באמצעות מחאה - כמו חם לי קר לי ולא רוצה ללבוש את זה

רגישות למגע בעור: ילד עם רגישות טקטילית קשה מגיע לגן עם עוד 20 ילדים (לפחות) ומבחינתו הוא נכנס לשדה קרב. ילד עם רגישות למגע בעור יפרש כל מגע בו כפוגענית. הוא יתקל בילדים סביבו שנוגעים בו, צועקים לידו, תפוסים את הנדנדה, דוחפים בתור, יושבים קרוב מדי במעגל, רצים, קופצים ומושכים וזה יכול לשגע אותו. הוא יתרחק מילדים סביבו, ירגיש מאוים ושעושים לו "דווקא". הוא יפרש כל מרפק או דחיפה כזדונית ומתנכלת.

ילד כזה יכול עם רגישות למגע בעור יכול להרגיש שהילדים שסביבו רוצים להרע לו, להכאיב. הוא לא מבין, כמובן, שהוא מרגיש כך בגלל קושי בוויסות חושי לא תקין. כלומר, הדרך בה הוא מעבד את המידע באופן לא תקני ומפרש את המידע שהתקבל במערכת החושית הסנסורית שלו בדרך שהוא תופס מכאיבה (רגישות יתר למגע בעור) או כמידע שפירש כחלש ולא מורגש (תת-רגישות למגע על פני העור).

*מידע במקרה של מערכת המגע על פני העור תהיה מגע, דחיפה מקרית, חיבוק או בד של חולצה או גרב) בין אם את בת 45 או הילדה שהיית.

  • עבור בני נוער שרוצים לדעת יותר – רגישות למגע בעור זה בדברים הקטנים

בטח נתקלתם בסיטואציות שתכננתם להתחפש בפורים עם עוד כמה חברים אבל לא היה סיכוי שתצבעו את הפנים במלא איפור כי אתם זוכרים איך זה הרגיש כשכן עשיתם את זה והתחרטתם אחר כך. העור שגירד ועיקצץ ימים אחרי פורים, נשבעתם שלא תעשו את זה שוב.

וברור שיצא לכם לקנות בגדים חדשים ש-כ-ו-ל-ם לובשים וושנייה אחרי שהתרגשתם ולבשתם את החולצה או הג'ינס גם הרגשתם את הפתק והתפרים או אולי הבד שמהם הבגדים עשויים גירד והציק לכם שזה היה בלתי נסבל.

אם אתם בצופים, זה בטח מוכר לכם מהמדים הבלתי נסבלים. מה זה הבד הקשה הזה?? באמת חייבים לסבול את המדים בשביל להמשיך לבוא לצופים? אולי כבר עדיף לוותר?!

הורים יקרים – רגישות למגע בעור, כפי שבטח הבנתם מהניסיון האישי ומהכתוב עד כה, לא מתחיל ונגמר ברגישות למגע בעור. זוהי נקודת המוצא ממנה קשיים רבים הם התוצר של אותה רגישות. 

מה הדבר האחד שאנחנו עושים באופן אינסטינקטיבי, מיידי ואוטומטי כשמשהו מכאיב לנו? נרתעים. ואז מתרחקים. 

הגוף מיד מגיב. עוד לפני שהבנו מה קורה. 

זו התגובה המצופה, ההגיונית, הנכונה. כואב מידי – מתרחקים.

אם שמתם לב שהילד מתרחק או נמנע או מפסיק לעשות משהו בדרך של בהלה כאילו הוא נוגע בלהבה של נר, זה סימן שמה שהרחיק אותו כנראה מכאיב לו. 

אחרת אין תגובה של רפלקס כזו. אוקיי?

ילד כזה יגדל בתחושה שבני גילו הם אנשים לא סימפטיים וירגיש צורך לשלוט בהם, להתנתק ולהתרחק מהם, או להיזהר מהם מאוד. 

ההתפתחות החברתית של הילד הזה תהיה אחרת. לא רגילה.

זה כי הילד (יכול להיות) כל הזמן במצב של לחץ, סטרס ודריכות בלתי פוסקת.

 

  • עבור ילדים, בני-נוער ומבוגרים כאחד

בני אדם (לצורך העניין, כולנו) מקבלים גירויים שונים מהסביבה בו זמנית (אור השמש בצהרי היום, מגע הבגד על הגוף או רעש מעבודות הבניין הסמוך אלינו).

רגישות תחושתית היא שם כללי לקושי בעיבוד המידע שמגיע אלינו, אל המח מהקולטנים (הסנסורים השונים) ועיבוד תקין, פירוש הולם ותגובה רצויה ביחס למידע שהתקבל מהסביבה בה אנחנו פועלים. המוח מקבל מידע מהסביבה, מפרש את המסרים הללו ומארגן את התגובה בצורה שאינה תואמת לעוצמת הגירוי.

ויסות כל המידע שמגיע ממערכות החושים השונות בגוף- זו משימה מורכבת שרובנו עושים ללא מחשבה.

עם זאת, עבור 10%-15% מהאוכלוסייה התהליך הזה נע בין מורכב ועד משתק.

חנות

עבור 10%-15% מהאוכלוסייה התהליך של ויסות כל המידע שמגיע ממערכות החושים השונות בגוף נע בין מורכב ועד משתק.

ביטוי התנהגותי לרגישות תחושתית 

אצל ילדים עם קשיים בוויסות החושי, אנחנו עשויים לראות ביטוי התנהגותי לתהליך ויסות שאינו תקין. במילים אחרות, הבלאגן שהם חווים בא לידי ביטוי בהתנהגות שלהם.

ילדים עם קשיים בויסות החושי חווים קושי אמיתי בוויסות העוצמה, האינטנסיביות והאופי בהם הם מגיבים לגרייה, לגירויים ממערכות החושים שלהם ומהסביבה.

ילדים הסובלים מקשיים בוויסות חושי לקוי מגיבים לגירויים חושיים באופן מוגזם.

הם נמצאים בוויסות יתר, או לחילופין – בתגובה מוחלשת, בתת תגובתיות לגירוי חושי.

עבורם, כל יציאה מהבית לעולם הוא איום שפעמים רבות מסתיים בהתפרקות, כלומר בהצפה.

קשיים בוויסות החושי – הסימפטומים שלהם נראים כרגשי ואין טעם לטפל באופן רגשי אם לא מטפלים בבעיות בבסיס קרי, ויסות חושי.

על אף שנדמה לעיתים כי הקושי הוא רגשי רצוי לבדוק את הפן החושי, הרגישות החושית, ולא להזניח כיוון וזה לא עובר לבד אלא משנה צורת התנהגות ועלול לגרום לקשיים בכל תחומי החיים בכל הגילאים.

הנה דוגמא לביטוי התנהגותי לרגישות תחושתית חוויתי בפורים האחרון עם הילדים שלי –

שלושה אנשים שלכל אחד מאיתנו סף גירוי נמוך ורגישות תחושתית אודיטורית מאתגרת, כל אחד והניואנסים שלו לרגישות המוגברת.

הבת שלי (כמעט שבע) קיבלה הצעה של הרגע האחרון להשתתף ב עדלאידע של הוד-השרון כחלק מקבוצת הרולרדאנס שלה בתל-אביב (אליה עברנו לפני כמה חודשים מהוד-השרון). נשמע מגניב, נכון? סגירת מעגל כזו נחמדה.

מה לא לקחתי בחשבון?

את העדלאידע. 

לא היינו שנתיים בעדלאידע (קורונה) אז הילדים וגם אני לא ממש זכרנו את הבלאגן שצפוי לנו. מלא אנשים, תחפושות, אנשים דוחפים ונדחפים, פקקים וחניה (שתקתקתי כמו מלכה), והמון רעש רעש רעש. מכל מקום, צפצפות, ורעשנים, מוזיקה שונה מכל מגבר אפשרי. עומס על כל חוש אפשרי! הצפה אטומית! 

מה לא לקחתי?

לא לקחנו אטמי אוזניים, אוזניות לרעש – כי לא צפיתי את המתרחש. 

הבן שלי (כמעט עשר) עמד להתפרק כבר בכניסה למתחם הצפוף. לא מאשימה אותו. זו חוויה מאוד אינטנסיבית למי שמתמודד עם רגישות למגע בעור ורגישות אודיטורית (גם אני!) – אחרי שתרגלנו על המקום נשימות – נשימת קופסא הוא הצליח להתגבר ולהתאפס על עצמו. ואז בזמן שחיכינו שהתהלוכה תחל ונוכל להתחיל לצעוד עם הקבוצה הרגשתי שאני לא יכולה להישאר. שמתי לב שכשאני עסוקה בילדים שלי – להגיע עם אלכס למקום בו הקבוצה נמצאת, להסתכל איתה על הסביבה ולזהות מיקום שירגיש בטוח ומוכר ולהרגיע את הבן שלי שנראה במצוקה ועומס יתר על החושים – אז אני מתפקדת נהדר והכל בשליטה. אבל ברגע שהם ממוקמים – התחושות הפנימיות – החוש האינטרוספקטיבי – מתחיל לאותת על עומס חושי. כך שהסחת דעת ברגע שמזהים סיכוי להצפה – הוא פתרון מעולה להרגעת הצפה. אם אפשר באותן דקות של הסחת דעת גם להתחפף מהאזור למקום שקט יותר – המטרה תושג בקלות. 

אז כמה שניסיתי והתרגשתי עבור הבת שלי, אלכס, פשוט לא היה סיכוי שנחזיק מעמד. 

החלטתי לשנות. הייתי חייבת לשנות. משהו. קפצתי על ההזדמנות להביא את הבן שלי להורים שלי שגרים לא רחוק. הבת שלי לא ויתרה על ההזדמנות ונשארה אמיצה ולבדה עם קבוצה של בנות שהיא לא מכירה (היא נשארה עם המדריכת רולרדאנס שלה) כדי שאוכל להביא את אח שלה לסבא וסבתא שגרים בסביבה ואחזור אליה במהרה. 

בזמן שלא הייתי כבר התחילה התהלוכה וכשחזרתי לשם מצאתי אותה לקראת סוף התהלוכה בוכייה ומבוהלת.

"המוזיקה, אמא" "רמקולים בגודל של בניין" ונשבעה שלא להקשיב לעוד שיר פורים אחד לפחות עד שנה הבאה.

ו- אין ולא תהיה עדלאידע יותר לעולם!

מיותר לציין שאנחנו לא ממש מתחפשים, נכון?

עומס על החושים ובעיקר בקרב אלו המתמודדים עם רגישות למגע בעור יכול להיות גם אצל ילדים שלא סובלים מקשיי עיבוד חושי באופן מובהק. 

אצל ילדים עם רגישות גבוהה – הסיכוי להצפה חושית מלחיצה, משתקת.

ניסיון עבר מר לימד אותם על יכולת ההתמודדות שלהם מול גירויים רבים מדי. 

אל תטעו בהם. 

ילדים רגישים כ"כ ערים לניואנסים ומורגלים בקבלת ביקורת חיצונית. מצבים מאיימים שיגררו הצפה נוספת מהווה איום ממשי על תחושת הערך שלהם. הם מאירים אותם (שוב) באור שלילי. 

לצערם, ברוב המקרים אין להם יכולת לסרב ליציאה מהבית (לימודים, חוגים, אירועים משפחתיים וכו) ולהתמודדות מול האיום הזה, מול עודף המידע שיגיע לכיוונם, עיבוד לקוי של עודף הגירויים וההתפרקות הזו, גורמת להם להיתפס בכיינים, פחדנים, מפונקים. גורמת לתסכול עמוק מהסביבה והם מעצמם.

כל אירוע בו יש סיכוי לחוות פחות תסכול ויותר תחושה של שליטה בתוצאות – הם ינסו בכל כוחם להפעיל את כוחם, מועט ככל שיהיה הסיכון על האגו והערך העצמי פשוט גדול מדי.

שליטה באירועים שהם ״בחירה״, עם חברים, בחוגים – הם יציבו תנאים ליציאה מהבית או השתתפות בפעילות שהם מפחדים ממנה (מפחדים מהתוצאות, מהשפלה חברתית, אכזבה של ההורה) ימנעו מיציאה מהבית, היצמדות להורה.

ילדים ש ״שוברים את החוקים", ממציאים חוקי משחק חדשים או לא משחקים בכלל. 

נשמע מוכר?

יכולת העיבוד החושי שלנו אחראית לתפקודים נוספים ורבים, כמו: תקשורת חברתית, פיתוח יכולות מוטוריות- עדינות וגסות, יציבות הגוף, כישורי שפה ודיבור, מודעות גוף, קואורדינציה, קשב וריכוז ועוד.

עם זאת, ילדים עם קשיים ויסות חושי, הפרעת קשב וריכוז, רגישות למגע בעור, רגישות תחושתית וכו׳ ״רגילים״ לשמוע מבוגרים מעירים להם. בבית, בכיתה, בחוגים השונים. בעצם בכל מסגרת שהיא הם שומעים מבוגרים שמסבירים, מעירים, לפעמים מענישים, כמעט תמיד עם כוונות טובות, כן? לפעמים הערות נבזיות, לפעמים שתיקה, מבט מאוכזב – הדימוי העצמי שלהם נפגע.

דימוי עצמי והערכה עצמית נמוכה משפיעה על כל תחומי חייהם כמו חיי החברה שלהם, הלימודים, המוטיבציה, ובהמשך גם על בחירות אישיות, נמוכה אקדמיות ומקצועיות שיקחו איתם להמשך חייהם כבוגרים.

בין אם אובחנו או לא, ילדים לא באמת מבינים למה הם אינם מצליחים כמו האחרים. הסברים שכלתניים זה דבר אחד, רצון להצליח ולהיות דומה לקבוצת השווים – זה דבר אחר לגמרי. 

לעיתים ילדים אלו המתמודדים עם ויסות חושי, רגישות למגע בעור, ירגישו שלא יצליחו להסתדר בעולם בלי כל אנשי המקצוע והטיפול המסייעים להם ביומיום ומלווים אותם. 

הם סופגים בלי סוף ביקורת והערות – וחוששים לבקש סיוע מחשש לדחייה. 

לעיתים הסיבה היא כי הם הם הפנימו בעצמם את הכשלונות הרבים שהם חווים כאמת פנימית יציבה ומתמשכת. 

לעיתים כי הם מעדיפים להיכשל לבד כי ניסו לבד מאשר להיכשל עם סיוע ועזרה מבחוץ.

לעיתים קרובות מדי הם באמת מאמינים ששום עזרה לא תעזור להם.

לעיתים כי נמאס להם שיש להם כל כך הרבה בעיות.

הפסיכולוג מרטין סליגמן כינה זאת "למידת חוסר אונים נרכש" במחקר על התנהגות נרכשת.  ייאוש נרכש או חוסר אונים נרכש הוא מצב קיצון שנוצר בעקבות חוויות מצטברות של היעדר שליטה במצב נתון, שאין להם יכולת לשנות מצבים מלחיצים ובשלב כלשהו הם מאבדים את הרצון, הם נכנעים.  

תחושת היעדר שליטה ויכולת לשנות מצב לא נעים או בלתי נסבל. 

תלות גדולה מידי בגורמים חיצוניים, באנשים אחרים ובין תוצאות לא טובות. 

היעדר אפשרות לשנות מצב כלשהו שחשוב לנו. 

תקף גם על נסיונות שווא וכשלונות מרובים בדרך להגשמה עצמית – שאיפות וחלומות – ללא תקווה לשינוי במצב הקיים – עד שמפסיקים לנסות.

הכללה – בעלי חיים ובני אדם שמרגישים חוסר אונים נרכש יפגינו חוסר אונים נרכש גם בעתיד, בסיטואציות דומות בהן יש להם הזדמנות לשנות את המצב. הם לא מזהים את השינוי שחל בחשיבה שלהם שיש בכוחם לשנות וכלואים במחשבה המגבילה שכך יהיה תמיד. 

חוסר אונים נרכש הוא בבסיס של המודל הקוגניטיבי-התנהגותי CBT של דיכאון.

התחושה מושפעת מהדרך בה אנשים תופסים אירועים שליליים שקרו להם בעבר והם נוטים לייחס אירועים שליליים שחוו למקורות פנימיים, יציבים וגלובלים. 

כאן הקשר ההדוק לילדים עם הפרעת קשב ו/או קשיי ויסות חושי ורגישות למגע בעור בפרט. כי הם מפרשים כל מגע באופן פולשני, מכוון, זדוני. הם חווים את הסביבה ככזו. ועלולים לייחס את הישנות המקרים כאישית ופוגענית.

יש להם עבר מפואר של כשלונות ונסיונות שווא לתקן את המצב, לשנות, לנסות שוב ושוב, לנסות לשלוט על הסיטואציות ואירועי חיים שונים – ללא הצלחה רבה. 

אלו בקלות יכולים להפוך לנרטיב האישי שלהם, לפסקול חיים שמלווה אותם וימשיך איתם לעתיד לא מזהיר במיוחד. עתיד מבטיח בו אין להם סיכוי לצאת מסיטואציות לא נעימות, שלל רגעים מביכים, מלחיצים, מקטינים ללא יכולת להיחלץ מהם. ומכאן ועד חוסר אונים נרכש שמוביל לדיכאון הוא כפסע מהם.

לכן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עבור ילדים המתמודדים עם רגישות למגע בעור, הוא מציל חיים במקרים כאלו.

מטפלי CBT לילדים, בני נוער ומשפחה עם התמחות בהפרעת קשב, לקויות למידה, ויסות חושי ורגשי – הם הכתובת שלכם.

הדרכת הורים היא MUST! 

יש בכוחנו ללמוד איך ומה לעשות ומה לא לעשות כשהילדה שלנו חוזרת הביתה אחרי עוד יום בגן או בכיתה והיא מיואשת. נכשלת. מרגישה נרדפת. 

אסור לנו, כהורים, להתעלם מהמצוקה ואסור לנו, ההורים, ליפול יחד איתה. 

דניה

דניה

אני דניה, מטפלת בלקויות למידה וקשב וריכוז בשיטת רביב, באמצעות תנועה, יוגה, אומנות ומתמחה בטיפול בילדים ונוער בגישה התנהגותית-קוגניטיבית • CBT • בחסות איט"ה.

כזו אני – ויסות חושי בתכל'ס – נוצר עבור הורים לילדים עם קשיי ויסות חושי, לקויות למידה, קשב וריכוז.

הורים שרוצים לגדל את הילדים בנחת, עם ולצד הקשיים הנלווים, ככל שעובר הזמן – כאן תקבלו כלים להתמודדות ביום יום, בתכל'ס.

כאן תקבלו הזדמנות לשקט נפשי ולשיפור באיכות החיים שלכם ושל ילדכם, עם או בלי קשיי ויסות חושי, קשב וריכוז ו/או לקויות למידה.

עור רגיש למגע: מבוגרים רואים ילדים מתפרצים התפרצות לא פרופורציונלית ולא מבינים למה. זה גורם להם לכעוס על הילד. ילד עם עור רגיש למגע מרגיש שהוא הותקף על ידי הילדים ולאחר מכן הותקף על ידי המבוגרים כשלא הוא אשם בכל סיטואציה. הוא חווה הרגשה של חוסר קבלה והבנה. זהו מקום בלתי אפשרי מבחינתו.

אז נכון, ילד ש"מתבכיין" על גרביים שמציקות או מעכב אותנו כל בוקר בוויכוחים וריבים על חולצה שמגרדת יכול להוציא כל אחד מהכלים. ילדים עם עור רגיש למגע זה מעצבן. להתעצבן ולשחרר את הכעס זה הכי זמין, קל ומשחרר. 

אבל ביננו, מאחד עד עשר, כמה אתם מתבאסים על עצמכם אחר-כך?

הילד הוא לא פח האשפה שלנו. הרי לא נרצה שאחרים יתנהגו אליו ככה.

וכמה ביקורת, הערות ותלונות הוא שומע מאנשים סביבו כל יום כל היום.

לזה הוא נועד?

מה הוא לומד מזה?

שלא יתבאס?

שלא יכעס?

הרי אני במקומו הייתי מתפוצצת מזמן. מה זה החיים האלו? למה זה טוב?

אז הורים יקרים, בואו נתרכז רגע בחיובי.

ויש חיובי. ברור!

חוזקות

טפחו את הכישרון המיוחד של ילדכם. 

כשהילד שלי מתעסק במה שהוא אוהב, הקשיים נעלמים  – אתרו יחד במה הם טובים במיוחד, מה הם אוהבים לעשות ובמה הם מוכשרים. 

מה ה Flow שלהם? עודדו אותם לפתח את הכישרון המיוחד שלהם. עזרו להם להתמיד ולחוות חוויות של הצלחה.

להתחיל לסלול את דרכם בחיים.

בקשת עזרה 

תנו לילד להבין שבדרך כלל אנשים שמבקשים מהם עזרה לרוב ישמחו לעזור. תוכלו לעשות סימולציות וחילופי תפקידים של פנייה לאדם ובקשת עזרה. 

דוגמא דרך מודלינג – לא פעם אני נתקלת במצבים בהם אני צריכה עזרה בין אם כתובת להגיע אליה- ווייז בא לעזרתי. החלפת גלגל – שירות במוסך. קניות מהסופר ועוד דוגמאות אינספור. הראו לילדים שלכם שזו לא בושה, וגם אתם כמבוגרים לא יודעים הכל, מתייעצים, נעזרים באחרים. תרגלו איתם סיטואציות מגוונות, הראו את אופן הפניה ואת האופן בו אתם מקבלים בהבנה את התשובה ״לא״ כשאדם אחר עסוק מדי בכדי לעזור לכם.להגיש עזרה. 

ילדים רגישים מאוד ובעיקר אלו עם עור רגיש למגע, מפחדים מדחייה לכן תרגול רב יעזור להם ברגעי האמת.

שתפו את הילד בקשיים שלכם עצמכם

הבת שלי הופתעה לגלות שאמא לא יודעת הכל!  היא לא תופסת את האי-הצלחה שלי במשימה כלשהי ככישלון לכן לדעתה אני לא נכשלת ובשבילה אני (עדיין) האדם החכם ביקום. כמה יופי יש בתמימות הזו, בשבילה ובשבילי. כמה נעים לי, כאדם מפוכח, לראות את עצמי דרך העיניים הטובות שלה.

אני עוד מתרפקת על העובדה שהיא באמת מאמינה שאני יודעת הכל. היא כמעט בת 7 ומאוד פקחית ונבונה 🙂

הילדים שלנו, להפתעתנו, באמת רואים אותנו בעיניים כאלו. טובות, ורודות, אולי ורודות מידי. העובדה הזו, רגע לפני שהאמת תתנפץ להם ולנו בפרצוף, יכולה לשמש לנו כחבל עזרה בשביל הילדים. 

כי כולם "נכשלים" במשהו. אין באמת 100% 

אבל יש שאיפה לזה. 

אדם נמדד ביכולת שלו להצליח לקום ולהתאושש בכל פעם מחדש. באנגלית קוראים לזה Resilience.

בין אם זו עוגה שנשרפה, ראיון עבודה שלא צלח או לקיים הבטחה ליום כיף בו לא היה כיף. קרה, קורה ויקרה. 

השאלה היא מה אני עושה מיד אחרי.

אם נשרפת לי העוגה והילדה שלי שומעת אותי מדברת אל עצמי בקול רם ולא בצורה יפה "איזו סתומה", "איזה גרועה אני" או כשהיא רואה איך אני מתעצבנת כשזה קורה, אם אני זורקת את העוגה לפח ולא מנסה שוב – היא לומדת ממני מה עושים כשמשהו לא מסתדר לי. כשקשה ולא הולך לנו – מקללים, מתעצבנים, "שוברים את הכלים" ולא מנסים שוב.

אז מידי פעם אנחנו יכולים לשים רגע לב איזו התנהגות הם מחקים. איך? נשים לב לעצמנו בסיטואציות דומות ונעצור. נשנה את התגובה האוטומטית שלנו וכך באופן עקיף ללמד את הילדים התנהגות רצויה. וזה לא משנה אם אנחנו מגדלים ילדים המתמודדים עם עור רגיש למגע או כל ילד באשר הוא.

מייקל גורדן אמר ש הוא נכשל שוב ושוב במהלך חייו, בקרייה המפוארת שלו, והכשלונות האלו הם בדיוק הסיבה להצלחה שלו. 300 משחקים בהם הפסיד. 26 החטאות קריטיות שמכריעות את המשחק ומליונים של אנשים עוצרים את הנשימה יחד איתו. 

כישלונות הן בלתי נמנעים. ההבדל בין אנשים מצליחים לכאלו שנבהלים ומפסיקים לנסות נעוץ בפעולות שאנחנו עושים – אחרי – הכישלון. 

שיתוף של חולשות, קשיים או תקלים מעצבנים וגם הכרה בטווח רגשות רחב תבהיר להם שפאשלות קורות. לכולם. שזה אנושי לטעות, להיכשל ואפילו יותר מזה – אנחנו מראים להם שקשיים הם מנת חלקם אפילו של גיבורי-על (יעני, אנחנו). 

"כישלונות" הן חלק מהעניין הזה שקוראים לו חיים. 

מה שחשוב יותר מהצלחה הוא איך אנחנו מתאוששים מכישלון. האם אני מתבוססת בחרטה, בייאוש, בהאשמה? האם אני מסיקה מסקנות, לומדת מה לא לעשות ומה לשנות? האם אני נמנעת מלנסות או ממשיכה לנסות בדרכים שונות?

כישלונות וטעויות הם חלק מהיום יום. זו עובדה!

אם אנחנו לא מתרגשים מזה כאילו סוף העולם הגיע ומקבלים את העובדה שאירועים טובים ופחות טובים קורים בחיים, הם לא מעידים עלינו, על חוכמה או טיפשות, על חוסר כישרון או על כישרון יוצא דופן. הם פשוט קורים וזה תלוי בנו איך אנחנו מפרשים את האירוע, איזו חשיבות ניתן לו. 

מ 1-10 עד כמה נתרגש או עד כמה נתבאס – זה הופך להיות הייצוג של אותו אירוע בזיכרון שלנו. ככה האירוע יצרב לנו בתודעה וככה נרגיש את היכולת שלנו ותחושת המסוגלות האישית. 

התחילו בקטן.

שתפו אותם בעוגה שככ התרגשתם להכין עבור יום הולדתם אבל זו הסיבה בדיוק שהיא יצאה שרופה מהתנור. שתפו אותם איך, למרות ווייז, הגעתם ליעד אחר ממה שתכננתם. ספרו ואל תחששו. 

מבטיחה שלמרות הכל אתם עדיין החכמים והטובים ביותר בעולם בעיניהם. ויהי מה.

זהו נקודות בזמן 

בהם הילד עייף, מוסח, עירני… תציעו כוס מים וחטיף רגע לפני.

לילדים המתמודדים עם רגישות למגע בעור- כיוון והם רגישים לניואנסים מקדימים וחוויות לא נעימות (תרתי משמע) הם מגינים על עצמם בהתנהגויות של נמנעות, של תפיסת מרחק, של קביעת החוקים ומשא ומתן על כל יציאה מהבית. 

אם וכשהם כבר שיתפו פעולה וזרמו איתכם, תשתמשו בדוגמה שלי על התנהלות לא משהו בעדלאידע מפורים האחרון. תקראו לזה "מה לא לעשות כשיוצאים למקום רועש והמוני עם ילדים רגישים מאוד בכללי וילדים עם רגישות למגע בעור בפרט!"

הטרמה

מלשון בטרם. אם ילדים רגישים מאוד זקוקים להכנה ולזמן ״עיכול״ ארוך יותר ביום יום כך לקראת אירועים חשובים ומרגשים עוד יותר.

ככל שהילדים הרגישים התכוננו טוב יותר ויבינו את הצפוי להם ואת השתלשלות הפעולות בפירוט רב יותר – כך תזכו אתם בהתנהלות שלווה יותר.

עבור הבן שלי יומיים-שלושה לפני אירוע חשוב: רופא שיניים, חתונה, יציאה לחופשה.

Sensory Processing Disorder/SPD  – קשיי עיבוד חושי – 

חשוב לזכור

  • המשמעות של רגישות חושית בחוש אחד יכולה להיות או רגישות יתר או תת רגישות
  •  יש פרופיל סנסורי מורכב שבו נמצא שהילד סובל מרגישות יתר בחוש אחד ומ תת-רגישות בחוש אחר
  • התחושה היחידה שבה יכול להיות גם וגם זו התחושה הוסטיבולרית – כיוון שהמערכת הזו בנוייה מ 3 טבעות שכל אחת אחראית על מימד אחר בחלל
  • טמפרטורה, שינויים הורמונליים, איכות השינה, וטמפרמנט נלקחים בחשבון כשבוחנים את הפרופיל הסנסורי הייחודי של אדם
  • בנוסף, קשיים בעיבוד חושי מופיעים אצל ילדים עם הפרעת קשב ADHD, אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי לרבות תסמונת אספרגר, אצל ילדים עם OCD – הפרעת טורדנות כפייתית ואצל ילדים בריאים ללא אף אחד מהמאפיינים הנ"ל
לחיות עם הפרעת קשב וריכוז

נתחיל.

אוקיי.

אז איך נזהה ילדים עם רגישות למגע על העור?

הם רגישים מאוד לדגדוג על פני העור. 

נרתעים ממגע יזום או אקראי. 

בעלי רגישות לבגדים – הבגדים נמצאים על פני העור ולכן מי שרגיש מגעית יכול לפתח רגישות ואי נוחות למגע של בדים ובגדים מסוימים 

ילדים שונים, ילדים עם עור רגיש למגע למשל, לא יוכלו לסבול מגע של חול ובעיקר לא חול על הרצפה. גם דשא מאוד מציק להם. 

שערות ותספורת. כשעושים תסרוקת הילדים הרגישים יכולים להיכנס למצב של חוסר נעימות כי המסרק נוגע בעור הקרקפת שלהם והשיער נמשך.  תספורת נוראית עבורם כי היא דורשת מגע בקרקפת ומשאירה שערות קטנות שמציקות מאוד על הצוואר. 

צחצוח שיניים.

גזירת ציפורניים בידיים וברגליים יכולה להיות עינוי עבור רגישים טקטילית. רגישות טקטילית היא בעצם רגישות למגע. תחשבו על זה. מגע הוא דבר ראשוני כל כך, בסיסי כל כך. הוא הקשר הראשון שלנו לעולם, הוא הבטחון שלנו הכי ראשוני שלנו. האינטרקציה הכי מוקדמת שלנו עם הסביבה. תחושת הגנה, חום וקרבה. 

איך נוכל לעזור לו?

רגישות בעור: טיפול: 

עבור ילדים עם עור רגיש למגע וקושי טקטילי נבחן את הסביבה בה הילד חי. שמפו, סבון, משחת שיניים, מברשת לשיער, נוזל כביסה, מצעי מיטה, תחתונים וגרביים, חולצת בית ספר נעליים, פיג'מה – הכל יכול להיות מקור לאי רגולציה על פני העור. לפעמים אנחנו ככ רגילים למשהו, נגיד נייר טואלט של חברה מסויימת שלא עולה בדעתנו שהוא גורם לנו לרגישות על פני העור. מגבות רחצה הן דוגמא נוספת. אחרי מקלחת חמה העור שלנו רגיש עוד יותר ומגבת אמבטיה לא נעימה לעור יכולה להיות סיוט עד כדי הימנעות ממקלחת. 

ךעברו על הדברים שאמורים לתמוך ולסייע לנו והם מובנים מאליהם בבית בשגרה ותסתכלו על הכל מנקודת מבט של הילד. קשיי ויסות חושי – יכול להיות שזה עול וחתיכת "תיק" ומה זה השטויות האלו בכלל "קשיי ויסות חושי"

ו- "עור רגיש למגע" אבל יכול להיות שזו הזדמנות לקבל עוד נקודת מבט על המובן מאליו, השגרתי, מן זריקת רענון לחיי היומיום שלנו. פחות לקבל דברים AS IS, לחשוב מחדש על מה אני צריכה באמת, מה מתאים לי בול. 

לא לתת  את הדעת על הסביבה שלנו זה מיושן כל-כך. 

בואו נתקדם.

עבור תת-רגישות (פחות נפוץ) כמו גם עבור רגישות-יתר טקטילית הטיפול דומה רק בעוצמות שונות. 

ילדים שאוהבים ומחפשים מגע חזק, חיבוק חזק והם בעלי עור רגיש למגע: 

כשקיים חוסר רב (בתת-ויסות) נעבוד בצורה חזקה יותר עם חומרים כמו קצף גילוח, ניגוב במגבת אחרי אמבטיה במהירות שונה על פני העור ואפשר ליצור משטחי תחושה כמו דריכה על אבנים חלקות, הליכה על משטח פצפצים, הליכה ברגליים חשופות על אספלט, על חול ודשא.

לקביעת שיחת ייעוץ – 30 דקות ב ZOOM

רגישות יתר בעור - לפעמים השינוי נמצא במוצרים הקטנים- מוצרים ללא תפר

  • למי אין ילד שקשה לו עם הגרביים בבוקר?

 

  • בכמה אתרים כבר חיפשת גרביים ללא תפר לילדים עם רגישות יתר בעור? בכמה שפות חיפשת את המונח רגישות יתר בעור ו/או גרביים ללא תפרים?

  • כמה חבילות גרביים רכשת במחשבה שמצאת את הגאולה? כמה פעמים הילדה הודיעה שאין מצב שהיא תגרוב את הגרביים החדשות שקנית רק כי היה כתוב: "גרביים ללא תפרים" שחור על גבי מסך אבל (שוב) גילית שיש ויש ויש בהן תפרים. גסים. בולטים. עם צ'ופצ'יקים וממש לא הדוקים. 

 

  • כמה פעמים הפכת את ה"גרב ללא תפר" של הילד כי יש תפר בגרב?

  • מתי התחלת להתייאש כי מרוב חיפוש של פרטי לבוש בסיסיים ללא תפרים בולטים ומציקים לילדים? להתייאש מפרסומות שווא ואכזבות בלקבל את פרטי הלבוש האלו ולגלות שאין אמת בפרסום ויש בהם תפרים וזה שוב לא מתאים ועדיין יש ויכוחים סביב הנושא ואיזה מזל שכבר קיץ ועד החורף הבא אלוהים גדול. כמה?

  • כמה פעמים שאלת את עצמך – אמממ… אם ככה זה גרביים ללא תפרים אז מה ההבדל בעצם מגרביים רגילות (בלי הבטחות שווא של המפרסמים)? המחיר? בטוח! אבל למה לשקר? אם הילד הופך מהפנים לחוץ את הגרביים הרגילות בדיוק כמו את הגרביים ללא תפר אז זו אותה תפירה, אותו סיפור כל בוקר, אותה גרב!

 

אם שאלת את עצמך כמה מהשאלות האלה – קרוב לוודאי שלך או לילדים שלך יש רגישות יתר בעור. רגישות על פני העור יכולה לשגע לא רק את מי שסובל ממנה אלא גם את הסובבים שלו.

אז הנה עוד הבטחה רק הפעם זו לא הבטחת שווא – גרביים ללא תפרים וגרביים בתפירה ידנית, עם תפרים שטוחים – או כמו שהבן שלי קורא להן – "גרביים שלא".

גרביים שלא צריך להפוך אותן מהפנים לחוץ.

גרביים שלא מחליקות בתוך הנעל.

גרביים שלא מציקות.

גרביים שלא מאכזבות.

גרביים שלא 🙂

גרביים שכן מתאימות לילדים ומבוגרים עם רגישות יתר בעור.

רגישות טקטילית: קופסת הפתעה סנסורית | שק גוף סנסורי לילדים | נשכנים

ל- רגישות טקטילית או רגישות למגע על פני העור יש מופעים רבים. 

בין אם הרגישות מורגשת במיוחד סביב עניין שברור לכם כמו חיבוק חזק מידי, או תפרים בגרביים או סביב נושא כביכול פעוט כמו טקסטורה של אוכל שאתם חושבים אולי הילד נגעל ממאכל כלשהו אבל בתכלס זה המרקם והתחושה שלה על הלשון והחיך. 

ממש כמו יתוש אחד שמזמזם בחדר אחרי שכיביתי את האור (וכמעט נרדמתי יגרום לי לנסות להיאבק בו בחושך ואז לקום ולפתוח את האור ולטפס על קירות – אז מבינים עד כמה הגודל לא קובע!) – גרביים עם תפרים או טיקט על חולצה  – גם הברור מאליו וגם הפחות ברור יכולים ליצור אי נוחות, הימנעות, תגובה התנהגותית מוגזמת וכדומה אצל ילדים שפחות מנוסים ויודעים להסביר מה, מו, מי וגם אצל מבוגרים שלא מנשקים, מחבקים או מתלבשים בהתאם לאירועים.

רגישות טקטילית – רגישות למגע בעור – היא בדיוק זה. רגישות טקטילית (רגישות יתר בעור) מייצרת אי נוחות משמעותית וחוסר שקט מתמשך מגורם חיצוני שמסיח את דעתי מעיסוקיי, גורם להתנהגות שלי להיראות תזזיתית למרות שלי ברור מה בדיוק מציק לי ולמה.

מארז למידה והעשרה

שני סרגלי קריאה

שני משפרי אחיזת עיפרון

קופסת 50 חידות מתגרדות

85₪

שתפו ועזרו להורים נוספים בהתמודדות היום יומית עם ילדי קש"ר, לקויות למידה וקשיי ויסות חושי – לגדל ילדים בנחת!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.