נעים להכיר! שמי דניה דותן ו"כזו אני" היא הפינה שלי עבור הורים לילדים צעירים עם קשיי ויסות חושי, עם הפרעת קשב ולקויות למידה.

קשיי ויסות חושי מצריך מאיתנו לארגן מחדש את הסביבה הביתית, לימודית וחברתית של הילדים, שלנו כמשפחה.

כדי לאפשר לילדים שלנו לווסת את עצמם אנחנו חייבים לדעת יותר על הקשיים הנלווים, להכיר אותם כדי שנבין ונתקשר טוב יותר ככל שעובר הזמן כיוון והלקות השקופה הזו מתעתעת.

 

ידיים - תמונה אתר

 

בבלוג אני כותבת על הביטויים של קשיי ויסות חושי, על ההתמודדות שלי כאמא עם הפרעת קשב ADHD לשני ילדים – עם קשיי ויסות ובלי קשיי ויסות.

אני מתרגמת מאמרים מדעיים רלוונטיים, כך אני מאפשרת לכם להיכנס לעולם חדש ורגיש במיוחד. מנקודת מבט חדשה ודרך משקפיים נקיות.

 

ב חנות האתר תמצאו מוצרים שילדים עם קשיי ויסות חושי אוהבים במיוחד. אביזרים ומשחקים שמרפאות בעיסוק ממליצות עליהן ומשתמשות בהן בחדר הטיפול. חנות האתר המתמחה במוצרים מעולם הטיפול, פתרונות לבעלי הפרעת קשב, לקויות למידה וויסות חושי ותוך יצירת איכות חיים, לילדים ולמבוגרים.

 

פה בשביל לעזור להורים עם ילדים עם 'שיי ויסות חושי
דניה דותן - כזו אני ויסות חושי בתכלס - מטפלת ב ADHD, SPD, ויסות חושי ולקויות למידה

 

 

הנה שלושה ציוני דרך שנקשרים למה שאני עושה כאן.

  • בגיל 20 – זכיתי בתואר הכבוד מאובחנת ADHD, שמלווה בחרדה
  • קצת לפני גיל 34 ילדתי את ג'וש, הבן הבכור והנפלא שלי, שמתמודד עם קושי בוויסות חושי
  • בדצמבר 2018 חגגתי יום הולדת 40

 

ציון הדרך האחרון גרם לי להפסיק לחלום חלומות ולהתחיל להגשים.

אחרי שנים ארוכות בהן ליוו אותי תחושות של תיירת בעולם הזה ורצון עז לעזוב את כל מה שכובל אותי ולעשות בדיוק את מה שאני רוצה, משהו השתנה. הבנתי שבזמן שקורות החיים של אחרים התמלאו הישגים רשמיים של לימודים ועבודה מסודרת, אני צברתי ניסיונות מכובדים לא פחות גם אם קורות החיים שלי לא מלאים בשנים של עבודה מסודרת ואני כבר לא נבהלת בכל פעם ששואלים אותי "אז מה את עושה?".

בדיעבד, ADHD וחרדה וכמובן אבחון בגיל מבוגר יחסית יצרו אצלי סגנון חיים כאוטי מלא בושה, הסתרה, הימנעות ואי נוחות מול סמכות ובתוך מסגרות. כשהפסקתי להתבייש בהישגי התעסוקתיים עברתי למקום של עמידה זקופה בתהליך שכבר התחיל לבצבץ ולהבשיל בשלוש שנים האחרונות והתחיל לקבל משמעויות עמוקות יותר, מקום של כבוד ביני לביני ואיתו רצון בלתי נשלט לבית, לקרקע ויציבות.

הצורך הזה ביציבות נולד עם לידתו של ג'וש והתחדד ככל שהבנתי טוב יותר את האתגרים שהוא עומד בהם ולמעשה גם אני התמודדתי איתם בעצמי כל חיי. הרצון לסדר, ליציבות, לביטוי אישי ולמציאת פתרונות שיעזרו לי – ובעצם לו – להתמודד עם העולם הזה.

לאט לאט למדתי למצוא פתרונות, לאתר אותם תוך כדי הרבה מאוד שאלות, לבדוק שוב ושוב איך אנחנו הופכים את החיים שלנו ליותר פשוטים. איך אנחנו מתמודדים יחד, כמשפחה שאליה התווספה בהמשך גם אלכס, ילדה מדהימה ללא קשיים בוויסות חושי איך מאזנים בין הצרכים של הילדים, מוצאים אורך רוח ואיכות חיים, האתגרים שמלווים את השגרה. חקרתי ומצאתי שיש בעולם פתרונות רבים שבאים לעזרתנו, מהיוגה ועד למוצרים פרקטיים שמלווים את היומיום.

החיים הפכו פשוטים יותר, רצופים בהקשבה, בתשומת לב לשגרה ולרצף היומיום ואחד לשני.

היציבות הזו אפשרה לי כאמא למצוא בהירות מחשבתית גדולה יותר. אחרי המון שנים של חיפוש מצאתי שקט נפשי ורגשי. זה היה תהליך חיפוש שבו הרגשתי כאילו גיליתי מחסן קטן מלא באוצרות. בין האוצרות האלו, פרקטיים או רגשיים, תנועתיים או מנטליים, היה מכנה משותף. היכולת להקשיב ולפענח בצורה הנכונה את הצרכים שלי ושל הילדים שלי, למצוא את החוזקות, לראות את הצדדים היפים של הרגישות הזו, את המתנה הזו ממקום של כבוד והערכה על הדרך שעברנו יחד. למדתי מלא על הילדים שלי, על האיכויות שהם מביאים, על החוסן הנפשי שלהם (ושלי!!!) ואני מרגישה שבאמת, בזכות הקשיים בוויסות החושי וההבנה של מה זה ואיך זה בפועל אני גם רואה אותם באמת, ויותר מזה, סוף סוף נפל לי האסימון (ממש לאט, אני יודעת) על מי אני. בזכותם.

הצלחתי לסדר את המחשבות, החרדות וכל הפאן של ADHD שמלווה אותי עשרות שנים סוף סוף מקבל את הרגיעה שהיה זקוק לה.

מתוך התהליך שעברנו, נולד הרצון לפשט את החיים ולמצוא מקורות של נחמה, בריאות ואיכות חיים לקשיים הבלתי-כתובים הנלווים להפרעת קשב וריכוז, חרדות, ויסות חושי, ויסות רגשי ועוד.

מתוך החיפוש המתמיד אחר גרביים ללא תפרים ובגדים נוחים מכותנה אורגנית רכה ללא כימיקלים מיותרים, תרגולי יוגה שעוזרים ועד לפתרונות לאיכות חיים בתחומים נוספים, נתקלתי בדרך במוצרים נהדרים שלא מאוד נגישים לנו פה בישראל ועלה בי רצון עז לייבא אותם ולהנגיש אותם למי שזקוק להם.

יחד עם המוצרים האלו, מגיעות המילים. הסיפורים הקטנים שלי שנותנים כלים להורים אחרים ועוזרים לי להעביר הלאה את כל מה שלמדתי, שלמדנו כולנו, במסע הזה שלנו.