מה אתם יודעים על קושי בוויסות חושי?

ב ״פסיכולוגיית העצמי״ קוהוט מתייחס לגורמים המשפיעים על ״חוזקו של העצמי״ ועל הגורמים המשפיעים על חולשה מבנית שלו (קוהוט, 1977). אצל ילדים עם צרכים מיוחדים העצמי פחות יציב וקל יותר לערער אותו לכן יש חשיבות רבה לאיך קשיים בויסות חושי באים לידי ביטוי כ קשיי ויסות רגשי אצל ילדים.

*כששני אנשים נמצאים זה לצד זה, לכאורה הם באותה סביבה בדיוק, אך בפועל שניהם חווים את הסביבה ואת גופם באופן שונה אחד מהשני. למרות שהם סמוכים הם נמצאים בסביבות שונות. מכיוון שכל אחד מהם יכול לחוות את העולם באופן שונה, התנהגותם תהיה שונה.

לדוגמא: ילד שמגיע לגן בבוקר יום קיץ כשהוא לבוש במעיל עבה וכפפות. הגננת והילדים בסביבתו יחשבו שהוא חולה. כשהוא נשאל אם הוא לא מרגיש בטוב ויענה שהוא לא חולה אך כל משב רוח קליל גורם לו לצמרמורות ולכן הוא שם מעיל.

ההתנהגות שלו היא הגיונית לגביו. היא הפתרון לתחושה שלו.
אך בעיני סביבתו הפתרון יחשב חריג.

*התנהגות לבישת המעיל היא הפתרון של האדם לבעיה שלו, אך לסביבה יש בעיה עם ההתנהגות הזו. אנו שופטים את ההתנהגות החריגה של בני אדם כשבעצם ההתנהגות החריגה של האנשים היא הפתרון לבעיה האמיתית שבגללה הם זקוקים להתנהגות הזו.*

ומאחר ותחושה היא כל התקשורת עם העולם, הבדלים בתחושות יוצרים עבורי סביבה אחרת ודורשים ממני התנהגות אחרת.

אז איך נגרום להשפעה גדולה יותר על החוזק של העצמי ונמזער את הגורמים המחלישים את העצמי? רגישות חושית – חיזוק דימוי עצמי

חשוב לטפל ב – קשיי ויסות רגשי תוך התייחסות ל קשיים בויסות חושי שבבסיסן.

1. רגישות יתר. אחת התוצאות האפשריות של רגישויות יתר היא הסטת הקשב מכל גירוי – מוסחות כללית. ילד בעל רגישות יתר יוסח בקלות מכל גירוי קטן. יש ילדים שזה יותר קיצוני אצלם לכן דעתם מוסחת מכל גירוי קטן והם מתקשים למצוא מיקוד בעיסוק שלהם. שימו לב! זו אינה הפרעת קשב וריכוז אלא רגישות יתר לגירויים שבסביבת הילד.
2. סגירת הקשב. ייתכן שילד רגיש עם רגישות יתר מתגונן על ידי סגירת הקשבה. במקרה כזה, למרות שהוא רגיש הוא יהיה מרוכז בדבר אחד ויתנתק מהשאר.
3. היפר אמוציונאליות. ילד שגם גירויים חלשים מפעילים אצלו את תגובה אמוציונלית חזקה, יגיב הרבה יותר מהר וחזק בתחושות של פחד וגועל כמו גם לשמחה וציפייה

קשיי ויסות רגשי אצל ילדים

בכל חוויה רגשית יש מרכיב של תחושה – עליה יגיב הילד את בתגובה רגשית.

דמיינו לעצמכם את הדלת נפתחת ולסלון הבית נכנס אריה. הילד יראה את האריה ויגיב בפחד (תגובה רגשית). תגובת הפחד היא על בסיס של חוש הראייה, ויזואלי (החוש עליו בני אדם מסתמכים לרוב כדי להבין את העולם סביב). פתאום האריה שואג – תחושת הפחד מתעצמת כי נוספה גם תגובה של חוש השמיעה, אודיטורית. אם נריח את האריה תתווסף לחוויה החושית שלנו תחושת הריח.

חשופיות. באופן כללי, אדם שרגיש יותר מבחינה חושית יחווה את התגובות ואת החוויות הרגשיות בצורה חזקה יותר – כלומר, אדם עם קשיי ויסות חושי יגיב במהירות רבה יותר, בעוצמה רבה יותר ובעוצמה גבוהה יותר בפן הרגשי. כיוון שהתחושה הסנסורית החזקה שהוא חווה משפיעה גם על הרגש. כך קשיי ויסות רגשי אצל ילדים נלווים לקשיי ויסות חושי. התחושה בעוצמה גדולה מביאה איתה רגש גדול וקושי להתמודד עם אחד לא נפרד מהאחר אלא מתלווה אליו כהתמודדות נוספת.